הרשומון הבלתי נתפס סביב הדלפת מסמך השלל ממנהרות חמאס בעזה לעיתון הגרמני הנפוץ בילד הוא יותר מכול סימפטום לאטימות ולחידלון מערכתיים בהתייחס להיתכנות לניצול מיטבי ומושכל לצרכים הסברתיים, של האוצר הבלום שנפל לידי צה"ל במסגרת המלחמה בעזה.
מסמכי השלל, יותר משהם חומר מודיעיני מסווג הנשמר בכספות, הם בבחינת מאגר מידע זמין, מעין תחמושת רכה הטומנת בחובה פוטנציאל של מכפיל כוח משלים למהלכי הלחימה הקינטיים. בשל סיבה זו, בעיתות מלחמה פועלת בצה"ל במסגרת אגף המודיעין יחידה ייעודית לאיסוף מסמכי שלל וציוד לחימה של האויב (אמשט), אשר אמונה גם על מיון החומרים שנתפסו מידי האויב.
חומרים מסוג זה שימשו בעבר גם כנכסים ערכיים בשיתוף הפעולה עם שירותי מודיעין עמיתים, הן כתשומה רלוונטית במימד הטכנולוגי והן כדי לעגן ביתר שאת את הטיעונים הישראלים בהתייחס לאיום ולכוונות האויבים.
להבדיל ממידע מודיעיני הנאסף בחשאי ממקורות רגישים, הרי שמסמכי שלל הם חומרים מודיעיניים שננטשו על-ידי האויב בזמן מנוסתו, או כאלה שנתפסו במתקנים שנכבשו בידי כוחותינו, ולפיכך מן הדין שיחולו עליהם כללי ביטחון מידע אחרים, קרי, מקלים.
כאשר בתנועת החמאס עסקינן, בפרט בהינתן המלחמה הנמשכת ברצועת עזה, אין עוררין בדבר הכורח הטמון בניצול מושכל ובעיתוי מזורז של מסמכי שלל ייחודיים, כאלה שיהיה בהם כדי לשרת את הקרב על התודעה, שהוא מרכיב בלתי נפרד של המערכה שבמסגרתה סובלת ישראל מחולשה אינהרנטית.
תפיסת מסמך שלל, בפרט כזה המשרטט מתווה אסטרטגי לביצוע לוחמה פסיכולוגית מול ישראל תוך כדי הלחימה, לא זו בלבד שמאפשרת היערכות הסברתית איכותנית כלפי פנים, לחשיפת מזימתו של האויב לצורך סיכולה, אלא גם מהווה סוג של תחמושת נפיצה לשימוש בזירה הדיפלומטית.
על כן הניסיון הבוטה לקעקע את אמינותו של מסמך שלל שנשלף ממחשב של גורם מקצועי בתנועת החמאס ופורסם בתקשורת הבינלאומית, עד כדי האשמה כי סולף במכוון כדי לשרת צרכים פוליטיים, לא זו בלבד שהוא בגדר מעשה נואל בפני עצמו, אלא שיש בו כדי לפגוע קשות באמינותה ותדמיתה של המערכת ההסברתית הישראלית בזירה הבינלאומית.
כאשר צמרת חמאס זוממת להעמיק את הקרע בחברה הישראלית כמטרת מלחמה אסטרטגית ראשונה במעלה כדי להביס את ישראל, הרי אין חשיבות לזהותו של הגורם החתום על המסמך בהקשר זה; חזקה שהמדובר במתווה פעולה שהוכתב על-ידי ראש ארגון הטרור, שכן במערכת הנשלטת על-ידי מנהיג טוטליטארי, איש לא יעלה בדעתו לנקוט יוזמה פרטית בנושא כה קרדינלי.
האירוע הנקודתי שנזכר לעיל, מחדד יותר מכול את הרף הנמוך של המודעות בצה"ל בכלל ובאמן בפרט, לערכים המוספים הטמונים במסמכי שלל איכותיים האמורים להישלף מהמאגרים לאחר סינון מזורז. היה נכון לצפות לדחיפה יזומה של מסמכים העונים לקריטריון זה, לצורך עשיית שימוש מקדם המשרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל, קל וחומר בעת מלחמה.
לכן, במקום לעסוק בחקירת עצם הדלפת המסמך באופן פרטיזני, שכאמור, ההתייחסות למידת סיווגו היא שרירותית למדי ולפיכך אינה אמורה להוות עכבה לשחרורו לצורכי הסברה, מן הדין לדרבן את קציני המיון של חומרי השלל לדלות מתוכם פנינים אשר ישרתו את המטרות האסטרטגיות של ישראל, כאשר הזירה הבינלאומית היא שדה מערכה שחשיבותו לא תסולא בפז.