היידה, שרה, היידה. "מתוך שלא לשמה בא לשמה." שרה נתניהו מונעת (לפי שעה) את מתן תיק הביטחון לגדעון סער כחלק מעסקת שוחד ציבורי הכוללת גם עיוות של החוק לגיוס חרדים. מי ייתן ותצליח, הפעם תהיה התערבותה בבחינת שירות לציבור.
מפני שהנכונות של סער להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו היא תיעוב. האיש הפך למורסה מוסרית גם אם בסופו של דבר עסקתם הרקובה תיבלם על-ידי שרה. סוף-סוף זכתה למצוות.
אלוהים אדירים, סער ראה הלילה בטלוויזיה את מבול ההתחייבויות שנתן בנדר ובשבועה ובאלה ובתצהיר ובמילת כבוד לא לקבל עליו את מרות נתניהו; וראה שוב כיצד החתימה אותו אופירה אסייג לבל יחטא; והנה הוא מנהל עם נתניהו משא-ומתן. סער - רקב בישראל.
לפני כמה חודשים כתבתי על כך כאן והוא התמרמר, ממש נעלב, הכיצד אני חושד בו שיישב בממשלה של נתניהו? הבטיח לי שאין דברים בגו ונתתי לו הזדמנות נוספת, אך מה אומר המגעיל הזה עתה?
והוא עומד להיכנס לממשלה אשר מוציאה מהפרקליטות את הסמכות להחליט אם לפתוח בחקירה נגד מי שמנאץ אותה. איתמר בן-גביר יחליט מתי יחקרו במשטרה עיתונאי שכתב נגד מי? נגד איתמר בן-גביר.
ככה זה התנהל ברוסיה הסובייטית ובהונגריה ובפולין ובצ'כיה האדומה, וכמובן באיטליה של בניטו מוסוליני, כן - גם בגרמניה. נכון, איננו שם עדיין, אפשר וחובה לעצור זאת עתה מיד, ואם זה לא יקרה ינחת המהלך הדיקטטורי הזה כמו כטב"ם המגיע ליעדו.
גם הדמוקרטים צריכים לאזור אומץ ולצאת לרחובות, והדחת יואב גלנט ראוייה להיחשב בעיניו כצל"ש, ומי ייתן ויתחיל לפעול בגלוי להדחת הדיקטטור ואולי יימצא עוד צדיק בסדום של הליכוד שיצטרף אליו וסכר הקרנפים ייפרץ.