המושב הנושא את השם "מורשת" הוא יישוב קהילתי דתי לאומי, שהוקם בשנת 1996 בגליל התחתון סמוך לצומת הכבישים 784 ו-781 ליד הכפר כאוכב אבן אל הג'א. בישוב הקטן מתגוררות כ-350 משפחות. אך חשוב לציין, שמושב מורשת ממוקם סמוך למפעל הנושא את השם "רפאל" - רשות פיתוח אמצעי מלחמה. מפעל בו מתבצע מחקר וייצור אמצעי מלחמה. מבחינת החיזבאללה "רפאל" זה מתקן צבאי לכל דבר, שחשוב היה להם לפגוע בו.
אל הישוב "מורשת" הנמצא בסמוך למפעל רפאל נפלו שני טילים, כשכל טיל טעון במאה קילו של רשפי אש קטלניים. לדבריה של חברת המושב אורית שפיץ למושב נגרם נזק עצום - לבתים, לכבישים, למכוניות, למבני ציבור אבל בנס לא היה אף לא נפגע בנפש אחד.
לכל בר דעת מובן, שמושב מורשת לא היה היעד אליו ביקשו אנשי חיזבאללה לשלוח טילים הרסניים של מאה קילו חומר נפץ בכל טיל, אלא היעד היה המפעל הסמוך, שהוא בעצם "מפעל הטקסטיל".
למרות שיש לי ויכוח מר ונוקב עם המחנה הדתי הלאומי, שהולך שבי אחרי דעות משיחיות קיצוניות, ואני רואה סכנה לקיומיות היהודית בארץ ישראל כתוצאה מהיות ראש הממשלה ממולכד על-ידי מנהיגי המחנה הדתי הלאומי, אני מודה, שהתרגשתי מדבריה של חברת המושב אורית שפיץ בראיון לערוץ 14בטלוויזיה.
מתוך מודעות, שהטילים לא היו מיועדים למושב בו היא חברה. מתוך מודעות, שמאות הקילו של חומר נפץ היו מיועדים למתקן הקשור בצה"ל ורק זרעו הרס ברכוש במושב ולא היה נפגע בנפש התעורר באורית שפיץ הצורך להשמיע מלים רוויי אמונה דתית, שאותי האתיאיסט מאוד ריגשו. האתיאיסט שבי מצא עצמו נרגש מול פרץ מונותאיסטי של אישה דתיה.
ריגשה אותי המיית הלב של אישה דתיה, שהקהילה במושב מורשת צריכה לדבריה לפעול -