בצל ההסלמה במלחמה בלבנון והחזית בעזה וביהודה ושומרון, אנו מגיעים אוטוטו לסיומה של שנת תשפ"ד, שנה קשה שנרצה למחוק מיומן החיים שלנו. עם זאת, הימים הללו של סוף השנה מציעים לנו הזדמנות להתבוננות פנימית והתחדשות רוחנית. ימים אלו הם ימי הכנה רוחנית לראש השנה. אנו מתקרבים ליום הדין, שבו נעמוד למשפט וניבחן על מעשינו.
לכן לדעת חכמים, חשוב להתכונן לכך לא רק במעשים החיצוניים שלנו, אלא גם בפנימיות שלנו. זה הזמן לעשות חשבון נפש פנימי עם עצמנו, לבדוק איפה טעינו, לבקש סליחה ממי שפגענו ולתקן דרכינו לשנה הבאה. הגמרא במסכת תענית דף כה', מספרת לנו שפעם הייתה בצורת קשה בארץ ישראל וחכמים גזרו יום צום ותענית.
התאספו כל העם לבקש ולהתפלל לבורא עולם שיפתח שערי שמים. ירד רבי אלעזר לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד אחריו רבי עקיבא ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" ומיד ירדו גשמים. התחיל העם להקניט את רבי אלעזר, שרבי עקיבא גדול ממנו. יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו".
כמה חשוב להעביר על המידות, להוריד את האגו שלנו לוותר ולסלוח למי שפגע בנו. השנה החולפת הייתה אחת השנים הקשות שלנו כחברה ועם. לא רק שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, אלא עוד לפניהם היה כאן (ועודנו) שיסוי פנימי גדול בתוך החברה שלנו סביב הרפורמה המשפטית, סערת התפילות בהפרדה בתל אביב ועוד מחלוקות כאלו ואחרות. סוגיית השבת החטופים קורעת אותנו מבפנים.
אין אחד במדינה שלא רוצה להחזיר את החטופים הביתה בריאים ושלמים. אלא שבתוך העניין הכואב הזה, יש קבוצות ומחנות ותתי מחנות וכל אחד סבור שהאמת הבלעדית היא אצלו ואילו הצד השני טועה. הרי ברור שאין אמת אחת מוחלטת. כדי להגיע להסכמות נצטרך להתפשר, ופשרה פירושה ויתור, הורדת האגו והעברה על המידות.
בת קול מסבירה לנו כי תפילתו של רבי עקיבא נענתה רק משום שהוא מעביר על מידותיו, ואילו רבי אלעזר למרות כל התפילות שנשא לבורא עולם לא נענה כי אינו מעביר על מידותיו. רבי עקיבא הוא תלמידו של הלל הזקן שהיה ענוותן וסבלן, הוא מהאסכולה של בית הלל, שם למד איך לוותר ואיך לסלוח. רבי אלעזר גדל בבית מדרשו של שמאי שכידוע היה קפדן והלך בדרכו גם בעניין הזה.
אומנם חז"ל קבעו ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ועדיין אם חפצי שלום ואחדות אנחנו, כדאי שנאמץ את גישתו של רבי עקיבא ונדע להעביר על המידות, כאחת התובנות המרכזיות שלנו מהשנה הקשה שעברנו. גם כשיש קשיים ואתגרים, חשוב לזכור שימים אלו הם זמן לתקווה. זהו זמן להתחיל מחדש, להציב מטרות חדשות ולהתחייב בפני עצמנו לעבוד על הדברים שחשובים לנו באמת.
ימים אלו של סוף שנה הם ימים של הזדמנות להתבוננות פנימית, לחשבון נפש ולהתחדשות. למרות כל מה שקרה כאן במהלך השנה החולפת, יש לנו את הכוח לבחור בחיים, בטוב, להיכנס לשנה החדשה עם רצון עז לעשות טוב, לשפר את עצמנו, להיות אנשים טובים ובעיקר להעביר על המידות. שנה טובה!