מלחמת ישראל בחיזבאללה, חמאס, החות'ים ופטרונם האירני מדגישה את ישראל כמכפלן עוצמה עבור ארה"ב, ואת שיתופי הפעולה המעניקים לארה"ב תשואה רבה יותר מהיקף סיוע החוץ האמריקני לישראל.
לדוגמה, ישראל נלחמת בחיזבאללה שהוא, כפטרונו האירני, מוקד עולמי של טרור, הברחות סמים והלבנת הון אנטי אמריקנים; הפעלת תאי טרור בארה"ב; תקיפת יעדים אמריקנים ברחבי העולם; שיתוף פעולה עם ברוני סמים באמריקה הלטינית; אימון טרוריסטים במחנות אמונים באמריקה הלטינית; הלבנת הון למימון טרור בהיקף של מיליארדי דולרים; ופעילות להפלת משטרים פרו-אמריקנים באפריקה ובמזרח התיכון (ובמיוחד ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, בחרין, כווית, מצרים ומרוקו). חיזבאללה רואה בישראל מוצב קדמי וקו הגנה ראשון של ארה"ב במזרח התיכון.
אירן, חיזבאללה ו"האחים המוסלמים" מהווים איום קיומי ומיידי על כל המשטרים הערביים הפרו-אמריקנים, המתוסכלים ממדיניותה הפייסנית של ארה"ב כלפי אירן וגרורותיה ותגובתה הרופסת לתקיפת מתקני ארה"ב במזרח התיכון ולשיבוש השיט בים סוף. לכן, הם רואים בכוח ההרתעה הישראלי מרכיב חשוב של ביטחונם הלאומי וגורם מרכזי בהתקרבותם הביטחונית, המסחרית והמדינית (כגון "הסכמי אברהם") לישראל.
מכאן גם תקוותם להמשך ההתנערות הצבאית של ישראל מול חמאס, חיזבאללה, החות'ים ואירן, המשקמת את כוח ההרתעה הישראלי שהתרסק(!) ב-7 באוקטובר 2023. המשטרים הערבים הפרו-אמריקנים חוששים שכישלון ישראלי להשמדת התשתיות הצבאיות של חמאס וחיזבאללה, יעניק רוח גבית לטרור האיסלאמי, המהווה מאכלת על צווארם ואיום על אספקת נפט למערב.
מלחמתה הרב-זירתית של ישראל מחייבת עצימות חסרת תקדים בפעילות חיל-האוויר בעזה, לבנון, סוריה, תימן ואירן, המניבה שפע לקחים מבצעיים ותחזוקתיים של מטוסי F-35. F-16, F-15 ומסוקי "סיקורסקי" האמריקנים, המועברים באופן שוטף לתעשיה הביטחונית ולחיל-האוויר בארה"ב. ישראל מתפקדת כמרכז מחקר ופיתוח בתנאי קרב של התעשיה הביטחונית וצבא ארה"ב, כפי שהיא פועלת בשוק האזרחי לגבי 250 ענקי הייטק מארה"ב - כגון אינטל, מיקרוסופט, גוגל, IBM, HP ו"פייסבוק" - שהקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.
לקחי חיל-האוויר הישראלי משדרגים את המטוסים והמסוקים, חוסכים לארה"ב 20-10 שנות מחקר ופיתוח (מיליארדי דולרים), משדרגים את תחרותיות המטוסים האמריקנים ומביאים להגדלת היצוא (מיליארדי דולרים) ולהרחבת בסיס התעסוקה של התעשיה הביטחונית (המעסיקה כ-3.5 מיליון עובדים בנוסף לקבלני משנה). הלקחים גם משפרים את שיטות האימונים ותורות הלחימה של טייסי הקרב האמריקנים, הממעטים להתנסות במשימות מבצעיות.
צה"ל משתמש במאות מערכות לחימה אמריקניות, ומביא לאלפי לקחים מבצעיים המהווים מכפלן-עוצמה ומכפלן-דולרי ייחודיים לתעשיה ולצבא ארה"ב.
עצימות השימוש במטוסי ומסוקי חיל-האוויר מחייבת חדשנות בכל הקשור לתחזוקת ושיפוץ מנועי המטוסים ולהבי המסוקים, כדי להימנע מתקלות מבצעיות ובטיחותיות והשבתת מטוסים ומסוקים, וכדי להאריך את תוחלת חיי המערכות. החדשנות מביאה לצמצום הוצאות התחזוקה, ובהדרגה נמסרת ליצרניות האמריקניות ולחיל-האוויר האמריקני.
מלחמת ישראל בחמאס הביאה למאגר מודיעין אדיר על תשתיות, ארגון ופעילות הטרור האיסלאמי, שחלקו - המועבר לארה"ב - עוסק ביעדים אמריקנים במזרח התיכון ובארה"ב. שיתוף פעולה זה עקבי עם הערכת הסנטור הדמוקרטי דניאל אינוייה, שהיה יו"ר וועדת ההקצבות וועדת המודיעין, שהיקף המודיעין המגיע לארה"ב מישראל עולה על היקף המודיעין המתקבל מכל מדינות נאט"ו. הגנרל ג'ורג' קיגן שהיה ראש אגף המודיעין של חיל-האוויר האמריקני הוסיף שאילו ארה"ב הייתה צריכה להשיג בעצמה את המודיעין המתקבל מישראל - על מערכות נשק זרות ואיום הטרור - הייתה צריכה להקים עוד ארבע סוכנויות ביון (CIA).
ראש ה-FBI ביקר בישראל בפברואר 2024 כדי להפיק לקחים מהתמודדות ישראל עם השלכות טרור 7 באוקטובר, המהווה (לדבריו) מקור השראה לפעילות טרור נתמכת אירן ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.
ביקורים דומים ב"מעבדה בתנאי קרב" הישראלית מתקיימים על-ידי מומחים אמריקנים למלחמה בשטח בנוי ולהפעלת יחידות צבא ומשטרה מיוחדות. כך גם היה בעקבות כל מלחמה (כמו 1967 ו-1973) וגל טרור (כמו שתי האינתיפאדות), כאשר מומחים מארה"ב הגיעו לישראל, וחזרו עם שפע תובנות ועובדות שהעשירו את התעשיה הביטחונית ואת זרועות הצבא בארה"ב.
המלחמה הנוכחית חושפת את ישראל בפני אתגרים חסרי תקדים - והביאה לשיפורים חסרי תקדים בהגנה רב-שכבתית מפני רקטות וטילים, הכוללת גילוי, מעקב, ירוט והשמדה. ב-1985 נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם "הסוכנות להגנה מפני טילים" של ארה"ב, המשקיעה את רוב המימון, נהנית מפירות הניסיון של "המרכז למחקר ופיתוח הישראלי בתנאי קרב", ומייצרת את רוב החומרה של מערכות ההגנה נגד טילים.
העובדות לעיל, ורבות נוספות, חושפות את מאות אחוזי התשואה שמקבלת ארה"ב
מהשקעתה השנתית בישראל - הנקראת בטעות "סיוע חוץ" - התורמת לכביש הדו-סטרי, המאפיין את שיתוף הפעולה בין השתיים בעמידה בפני אתגרים משותפים, כולל איום הטרור האיסלאמי.