ועכשיו עוד מדינה: בבחירות 2020 ההכרעה בויסקונסין נפלה בגלל פער של 0.7%. שוב, פחות מאחוז אחד. מה הפער בויסקונסין כיום? לפי הממוצע של RCP מדובר על 0.3%. לפי 538 מדובר על 0.6%. בשני המקרים לטובת האריס. כלומר, אנחנו במצב קצת יותר צמוד מהפעם הקודמת! וכמה בוחרים בויסקונסין מציבים את ישראל ועזה כנושא הכי חשוב בעיניהם בבחירות? 3%. שוב, הפער קטן, ולכן גם נושא משני מאוד, כמעט זניח, יכול להיות משמעותי. כך בשתי המדינות האלה, כך בכמה ממדינות המפתח. במישיגן 2%, בנבדה 4%, בפנסילבניה 2%. אפשר לחשוד, כמובן, שכל האחוזים הבודדים האלה הם לא יותר מהבהוב במסגרת שגיאות דגימה. מעט מדי מכדי להסיק מסקנות. מצד שני, גם הפער בין המועמדים במדינות האלה הוא לא יותר מתוצאה אקראית של טעות דגימה. סקר הולך וסקר בא, אחד למעלה, שניים למטה, ואלא אם יתברר שישנה טעות עקבית ומשמעותית בכלל הסקרים, בחירות 2024 יספקו מותחן של ליל בחירות שיכול להימשך בספירות חוזרות ודיונים משפטיים שבועות ארוכים לתוך נובמבר ודצמבר. ואנחנו תקועים באמצע עם המלחמה שלנו, הבלתי נגמרת. ועם הדיון הנמשך מול האמריקנים על איך כן או לא להגיב לאירן. ייתכן שכל מה שהממשל רוצה זה למתוח את הדיון הזה עוד קצת, עד לאחר הבחירות. האם ישראל יכולה להמתין עם תגובתה כל כך הרבה, ארבעה שבועות? שאלה מעניינת. אבל צריך להניח את המובן מאליו: כמו שישראלים מצפים מממשלתם לשקול רק שיקולים ענייניים בהכרעתם בענייני מלחמה חשובים, אבל מבינים שלממשלה יש גם שיקולים פוליטיים, שלעיתים עשויים להכריע – כך נכון לחשוב גם על הממשל האמריקני. כן, הוא רוצה לשקול שיקולים ענייניים, הוא רוצה לפעול בדרך הנכונה לארה"ב, לישראל, למזרח התיכון ולסדר העולמי. והוא רוצה עוד משהו: שקאמלה האריס תנצח בבחירות. אלא שהמלחמה עלולה להפריע להאריס לנצח בבחירות. כפי שראינו, כמעט בכל מדינה מתנדנדת יש מספר מסוים, לא גדול אך מספיק גדול, של בוחרים שמציבים את המלחמה בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו נוסיף עוד נתון: בכל מדינה מתנדנדת, שיעור הבוחרים הסבורים שטראמפ מתאים יותר להתמודד עם המלחמה כאן גבוה יותר. באריזונה, 46% אומרים טראמפ, 35% אומרים האריס. בג׳ורג׳יה, 49% מול 32%. בפנסילבניה, 47% מול 32%. כאמור, כך בכל המדינות. המלחמה בישראל מחזקת את טראמפ, מחלישה את האריס. "וול סטריט ג׳ורנל" לא מספק את החיתוכים שמאפשרים לדעת אם אותם מצביעים שעבורם המלחמה היא הנושא המרכזי מתפלגים כמו שאר המצביעים, או אם דווקא הם סבורים הפוך משאר המצביעים. כלומר, ייתכן שדווקא שלושת האחוזים שהמלחמה הכי חשובה להם סבורים שקאמלה האריס תטפל בה יותר טוב. בדבר אחד אין ספק: למנהלי הקמפיינים יש נתונים כאלה. כאשר הם מתכננים מה יאמרו המועמדים שלהם על המלחמה, הם לוקחים בחשבון את עמדת שניים-שלושה האחוזים שהמלחמה תכריע למי יצביעו ביום הבחירות.

ועכשיו עוד מדינה: בבחירות 2020 ההכרעה בויסקונסין נפלה בגלל פער של 0.7%. שוב, פחות מאחוז אחד. מה הפער בויסקונסין כיום? לפי הממוצע של RCP מדובר על 0.3%. לפי 538 מדובר על 0.6%. בשני המקרים לטובת האריס. כלומר, אנחנו במצב קצת יותר צמוד מהפעם הקודמת! וכמה בוחרים בויסקונסין מציבים את ישראל ועזה כנושא הכי חשוב בעיניהם בבחירות? 3%. שוב, הפער קטן, ולכן גם נושא משני מאוד, כמעט זניח, יכול להיות משמעותי. כך בשתי המדינות האלה, כך בכמה ממדינות המפתח. במישיגן 2%, בנבדה 4%, בפנסילבניה 2%. אפשר לחשוד, כמובן, שכל האחוזים הבודדים האלה הם לא יותר מהבהוב במסגרת שגיאות דגימה. מעט מדי מכדי להסיק מסקנות. מצד שני, גם הפער בין המועמדים במדינות האלה הוא לא יותר מתוצאה אקראית של טעות דגימה. סקר הולך וסקר בא, אחד למעלה, שניים למטה, ואלא אם יתברר שישנה טעות עקבית ומשמעותית בכלל הסקרים, בחירות 2024 יספקו מותחן של ליל בחירות שיכול להימשך בספירות חוזרות ודיונים משפטיים שבועות ארוכים לתוך נובמבר ודצמבר. ואנחנו תקועים באמצע עם המלחמה שלנו, הבלתי נגמרת. ועם הדיון הנמשך מול האמריקנים על איך כן או לא להגיב לאירן. ייתכן שכל מה שהממשל רוצה זה למתוח את הדיון הזה עוד קצת, עד לאחר הבחירות. האם ישראל יכולה להמתין עם תגובתה כל כך הרבה, ארבעה שבועות? שאלה מעניינת. אבל צריך להניח את המובן מאליו: כמו שישראלים מצפים מממשלתם לשקול רק שיקולים ענייניים בהכרעתם בענייני מלחמה חשובים, אבל מבינים שלממשלה יש גם שיקולים פוליטיים, שלעיתים עשויים להכריע – כך נכון לחשוב גם על הממשל האמריקני. כן, הוא רוצה לשקול שיקולים ענייניים, הוא רוצה לפעול בדרך הנכונה לארה"ב, לישראל, למזרח התיכון ולסדר העולמי. והוא רוצה עוד משהו: שקאמלה האריס תנצח בבחירות. אלא שהמלחמה עלולה להפריע להאריס לנצח בבחירות. כפי שראינו, כמעט בכל מדינה מתנדנדת יש מספר מסוים, לא גדול אך מספיק גדול, של בוחרים שמציבים את המלחמה בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו נוסיף עוד נתון: בכל מדינה מתנדנדת, שיעור הבוחרים הסבורים שטראמפ מתאים יותר להתמודד עם המלחמה כאן גבוה יותר. באריזונה, 46% אומרים טראמפ, 35% אומרים האריס. בג׳ורג׳יה, 49% מול 32%. בפנסילבניה, 47% מול 32%. כאמור, כך בכל המדינות. המלחמה בישראל מחזקת את טראמפ, מחלישה את האריס. "וול סטריט ג׳ורנל" לא מספק את החיתוכים שמאפשרים לדעת אם אותם מצביעים שעבורם המלחמה היא הנושא המרכזי מתפלגים כמו שאר המצביעים, או אם דווקא הם סבורים הפוך משאר המצביעים. כלומר, ייתכן שדווקא שלושת האחוזים שהמלחמה הכי חשובה להם סבורים שקאמלה האריס תטפל בה יותר טוב. בדבר אחד אין ספק: למנהלי הקמפיינים יש נתונים כאלה. כאשר הם מתכננים מה יאמרו המועמדים שלהם על המלחמה, הם לוקחים בחשבון את עמדת שניים-שלושה האחוזים שהמלחמה תכריע למי יצביעו ביום הבחירות.

• בשבועות האחרונים דובר רבות על האפשרות שערבים במישיגן לא יבואו להצביע או יצביעו למועמדת העצמאית ג׳יל סטיין, ובכך יחלישו את האריס. ייתכן שזה יקרה, אבל יש רק מעט מידע קשיח שניתן להסתמך עליו בהקשר הזה – והרבה ספקולציות, חלקן מוטות אג׳נדה פוליטית.

• סקר של זוגבי, שאני לא סומך עליו ושפורסם על-ידי ארגון לובי, קובע שלהאריס כדאי להיות יותר ביקורתית כלפי ישראל אם היא רוצה להעלות את שיעור הערבים שיצביעו לה. ייתכן שזה נכון, אך השאלה היא מה היא תפסיד בצד השני (אמריקנים שלא רוצים עמדה ביקורתית מדי על ישראל).

• לא בטוח שכדאי לסמוך על סקרים המלמדים שהקול היהודי יתפצל 70-30, אם מדובר בסקרים שנערכים על-ידי ארגונים הקשורים למפלגה הדמוקרטית. מצד שני, ברור שגם הפעם היהודים יצביעו ברוב גדול למועמדת הדמוקרטית. מה ניתן ללמוד מהסקר הזה? ל-16% מהיהודים ישראל היא אחד משני הנושאים הכי חשובים. שני הנושאים החשובים ביותר ליהודים הם "עתיד הדמוקרטיה" ו"הפלות".