משרד האוצר הציג לאחרונה מספר צעדים להתמודדות עם הבור התקציבי שנוצר בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', בין היתר ניסיון נוסף לבטל את ההגדלה על שיעור הפטור ממס על הפנסיה כבר מחודש ינואר 2025. לטענת האוצר הגדלת הפטור משמשת רק את בעלי הקצבאות הגבוהות ועתידה להכניס לקופת המדינה 700 מיליון שקלים, אך למרות שטרם יצא אל הפועל - ההחלטה תפגע רטרואקטיבית בכל הפורשים אשר הסתמכו על אותו פטור כאילו ניתן כבר בפועל ותכננו את הפרישה שלהם בהתאם וביצעו קיבוע זכויות - ללא אפשרות שינוי או תיקון של ההחלטות. האם פגיעה באחת השכבות החשובות של המדינה, אנשים שעבדו במשך עשורים וחלקים עדיין עובדים ומחזיקים את המשק הישראלי היא הדרך לטפל בגירעון התקציבי?

על מה כל המהומה?

במסגרת הצעת תקציב המדינה לשנת 2025, משרד האוצר רוצה לחזור בו מהגדלת הפטור על הקצבה לפנסיונרים. מדובר בפטור נוסף של 15% אשר מהווה פטור של 1,368 שקלים על הפנסיה או אפשרות להוון 246,240 שקלים תגמולים קצבתיים למי שיש מינימום פנסיה של 4,600 שקלים. במאי 2012, יצא תיקון 190. כחלק מהתיקון, האוצר החליט לפצות את הפנסיונרים על אובדן החיסכון ההוני. ב-2008 חוקק "חוק פנסיית חובה". החוק הפך את כל הכספים הפנסיוניים לכסף קצבתי. משרד האוצר החליט לפצות את הפנסיונרים בדרך של פנסיה פטורה/הון פטור באופן מדורג לפי מתווה. עוד לא עברו 11 שנה וכבר המדינה רוצה לקחת את מה שהבטיחה כפיצוי על אובדן החיסכון ההוני, לאחר חישובים שהיא בעצמה ביצעה והגיעה למסקנה שמדובר בפיצוי הולם לפורשים לגמלאות. בנוסף, מרבית הפורשים נאלצו במהלך השנים למשוך פיצויים במעבר בין עבודות ולכן לא יהיו זכאים לפטור המקסימלי שעומד על 52% וניתן רק למי שלא משך פיצויים במשך 32 שנים ברציפות מעבודתו כשכיר ויוריד את הפטור ל17% בלבד! לא מדובר בביטול הטבה שמסייעת רק למקבלי הקצבאות הגבוהות אלא בהחלטה שתפגע במרבית האוכלוסייה שזקוקה לפטור ממס על ההכנסה מכיוון שחלק גדול מהם ממשיך לעבוד ולקבל משכורת לצד פנסיה נמוכה למדי שהספיקו לחסוך עד כה. האם לא מגיע להם לפרוש בכבוד?

אזרחי מדינת ישראל סומכים על מדינת ישראל ועל החוקים שהיא מחוקקת:

ההחלטה תפגע רטרואקטיבית שכן רבים תכננו את הפרישה שלהם לפי הטבת המס העתידית. אומנם הפטור טרם ניתן בפועל אך בתהליך הפרישה התקבלו החלטות אשר הסתמכו על אותה הטבת מס כאילו היא ניתנה בפועל וביצעו קיבוע זכויות - אותו תהליך שנועד לקבע את זכויותיהם ולנצל הטבות מס למי שהגיע לגיל הפרישה לטובת מענק פרישה, משיכה של פיצויים, היוון הקצבה או קבלת פטור על הקצבה החודשית. מאות אלפי פורשים ביצעו קיבוע זכויות - ללא יכולת תיקון או שינוי - לפי הטבת המס שהובטחה להם, ועכשיו נלקחת מהם. על זה נאמר אל תשליכני לעת זקנה. שכח המחוקק את חובתו לעמוד בהתחייבויות שכן מדובר במהלך חד-צדדי ולא הוגן בלשון המעטה אשר פוגע באופן גורף במאות אלפי פנסיונרים שפרשו ועתידים לפרוש. מהלך כזה מערער את הביטחון של האזרחים במדינה ובהבטחות שלה דווקא בתקופה בה כולנו זקוקים לעוגן כלשהו שיספק לנו ביטחון עתידי.