עם עומר אודווין (מציג בתערוכה) התחלתי לעבוד כשהיה בגיל 16. אז צייר אחרת, כמובן. רכשתי את האמון שלו. הלכנו לסרטים, למוזאונים, לאכול גלידה. ידעתי שיש לו פוטנציאל, שהוא מוכן להשקיע. באחת הפעמים, כשביקרנו במוזאון ת"א, ראינו ציור של סרה (צייר צרפתי שצייר בסגנון הפואנטליזם). לאחר מספר דקות עומר כבר רצה לצאת. מה שהפליא אותי זה היכולת הצילומית שלו. הוא זכר כך פרט מהציור וביקש להמשיך לצייר בסגנון. כמובן, הוא לא המציא את הסגנון הזה, אבל השילוב של הנושאים והצבעוניות מייחד אותו ויש לו כבר קונים רבים בארץ ובעולם. אני צופה לו תערוכות בינלאומיות במומ"א, במטרופולין... אני גאה בו ומפרגן לו.

הומור, צבע וטקסטורה בתערוכה

בתערוכה במרכז עמיעד מציג גם דוד ד'אור, הידוע יותר כזמר מעולה, בעל יכולות קוליות במנעד רחב. הכישרון המוסיקלי והוויזואלי מאפשר לו ביטוי נפלא בשני התחומים. דוד ד'אור, צייר אוטודידקט, חי בגבעתיים ויוצר בתל אביב בסטודיו בפלורנטין, מקום ששימש בעבר כנגריה של אביו. ד'אור זוכה פרס הקרן למצוינות בשנת 2008. בעבודתו משלב ד'אור בין צילום לציור, מנסה להגדיר מחדש מוסכמות ישנות וליצור מדיום המשלב בין החי לדומם. ד'אור פעיל בפרויקט למען ההכרה בשונה כשווה, הוא מרבה לתרום את ציוריו למען ארגונים שונים הפועלים כנגד אלימות, תאונות דרכים, עזרה לחולי סרטן ועוד. על תרומתו ופעילותו ההומניטרית קיבל אות כבוד מהערים ניו-יורק, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו, והוקרה מיוחדת מארגון ליונס העולמי, לצד אזרחות כבוד מקוריאה הדרומית ומאיטליה. גם את הצייר ליאו ריי וודאי אין צורך להציג. עבודותיו מוצגות במוזאונים רבים בעולם וגם בבתים פרטיים. ליאו ריי עלה לישראל מליטא ב-1991, השתקע בתל אביב, שם הוא ממשיך ליצור עד היום. משנת 1995 הוא מלמד ציור וקליגרפיה בבית הספר "בסיס" לאמנות ותרבות. בהומור וברישום חד האמן מתמקד, בין היתר, באינטראקציה בין אדם, ציפורים וחיות. הוא משנה את ממדיהם באופן קריקטורי. רק אצלו ציפור יכולה לגעור בכלב הקטן ממנה בהרבה (או להפך?)... צ'נצ'ל בנגה הוא אמן רב תחומי, צייר, שף, פרפורמר. מוצאו מהודו והופעתו לבד היא אומנות. הוא מופיע בבגדים הודיים מותאמים בצבעיהם מכף רגל ועד ראש. בציוריו הוא משלב אייקונים הודיים טיפוסיים, קופים, חיות משונות, אלים ועוד. תקצר היריעה מלהזכיר את כל האומנים המצוינים המציגים כאן. אזכיר את ציורי הפרחים הנפלאים של טסה הגיתי, תמונות הנוף והשקיעה של שרון יוחאי המצוירות על עץ ומדגישות את הטקסטורה הייחודית של העץ, את עבודות הקולאג' והצילום של דן סבוראי אשר הצליח מצילום מראות רחוב אקראיות לבנות קולאג' צבעוני, כמעט אבסטרקטי. במקביל לתערוכה נערכים במקום אירועי תרבות כמו דואט עם דוד ד'אור וסם חלבי, מסיבת טנגו ועוד.