כולנו חיים את המלחמה מדי יום ומדי שעה. אנחנו כואבים את כאב משפחות הנופלים (למעלה מ-700) ונכי צה"ל (למעלה מרבבה). אנחנו לא יודעים להתמודד עם חוסר הידע מחד והרשע האכזר מאידך של החזקת 101 חטופים - אזרחים תמימים בכל הגילאים - בשבי בעזה. האם הם בחיים? מה מצב אלו שבחיים? מה קרה לבחורות שנאנסו וכנראה נכנסו להריון? האם הם שורדים את הרעב, ההתעללויות, העינויים, החושך והמחלות במנהרות עזה התחתית?
אנחנו מנסים להכיל את זעמנו מול האו"ם ומוסדותיו המעוותים את המציאות, מאשימים אותנו ועושים מאומה למען החטופים. לא רק האו"ם פועל נגדנו, גם דרום אפריקה, סודן, אירופה, בריטניה, טורקיה, רוסיה, סין ומדינות אחרות. עולם משוגע, ואנחנו מנסים לשמור על שפיות הדעת.
והנה הזדמנות לכל אחד ואחת מאתנו, בכול גיל, בכול מצב רפואי או כלכלי, לעשות מעשה: עלינו להצביע בבחירות בארה"ב! בחמישה בנובמבר הבחירות לנשיאות. בנוסף אנחנו מצביעים לנבחרי ציבור והדעות רבות. אסור לזלזל, לא בבחירות המקומיות וודאי שלא באלו הארציות או של כלל ארה"ב.
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הזהיר שלדעתו אם הדמוקרטים יזכו בבחירות ישראל לא תשרוד למעלה משנתיים. הוא גם הצהיר פעם אחר פעם שנבצר מהבנתו איך יהודים מצביעים עכשיו עבור הדמוקרטים (ולכן המסקנה המתבקשת היא שהם ודאי חולים בנפשם). אינכם צריכים לקבל את דבריו במלואם או בחלקם, הבעיה היא שארה"ב לא תשרוד שנים רבות אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות הקרובות.
אנחנו מתקרבים לקו הסיום, וזה היה אחד המרתונים הקשים ביותר בחיינו. הזמן הולך ואוזל במהירות, יום רודף יום ובמהרה נמצא את עצמנו ביום שלישי הראשון של נובמבר. אודה שאיני מבין איך הצלחנו להגיע הלום, ובכל זאת יום הבחירות לנשיאות ארה"ב בפנינו.
בקליפורניה כבר החלו להצביע. קיבלנו מעטפה ובה מעטפה נוספת ודפי הצבעה. בנפרד התקבלה חוברת המסבירה ומפרטת הצהרות מועמדים וטענות בעד ונגד הצעות עליהן הבוחרים מצביעים. כל שצריך לעשות הוא למלא את העיגולים ליד כל אופציה (בבחירות המקומיות, של המדינה ושל ארה"ב), להכניס למעטפה, לחתום ולמלא את הכתובת שלך, ולשלוח בדואר או להפקיד בתיבות מיוחדות לכך או להביא למקומות ההצבעה.
את חובתי האזרחית כבר ביצעתי וכעבור יומיים קיבלתי אישור מקליפורניה בשיחת טלפון ובמסרון שהצבעתי התקבלה. הקול שלי ניתן לנשיא לשעבר טראמפ. ארבע שנים שנראו כנצח חיכיתי ליום זה שיבוא, ובאמצע הקדנציה התאכזבתי קשות. למרות הקשיים הכלכליים, הפלישה לארה"ב מדרום, הרדיפות הפוליטיות, חסרי הבית שנראה שהולכים ומתרבים, הנשיא שהלך ואיבד את יכולתו הקוגניטיבית, הנסיגה מאפגניסטן, המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה וההדרדרות במצבה של ארה"ב בעולם, ארה"ב נשארה מפולגת, חצויה, ותוצאות הבחירות במקום לסחוף אותנו לחוף מבטחים ולהיות משמעותיות ביותר, נשארו על קוצם של קולות בודדים הן בבית הנבחרים והן בסנאט.
לתומי חשבתי שכשאנשים מרגישים את הקשיים על בשרם, הם יצביעו לרפובליקנים, אך לא כך היה. לא הייתה תנודה משמעותית, וזה היה אמור לשמש לנו אזהרה. למרות הכל, חצי מהבוחרים עדיין מצביעים לדמוקרטים, מפלגה שהפכה לרדיקלית בצורה מסוכנת ביותר.
אני מבין את תחושת הכוח של האליטות. זו תחושה משכרת. ניתן לעשות ככל העולה על הדעת. בדאעש אונסים ורוצחים ומוכרים לעבדות ולזנות, ואירופים היו נוסעים לכמה חודשים להשתתף באורגיית השטן, בה חתכו אנשים, שרפו ועינו אותם, והתנהגו כמפלצות, וחוזרים אחר כך לארצותיהם לשגרת החיים במערב.
בארה"ב אוסרים אנשים בתואנה שהם מסוכנים ביותר לתקופות ממושכות, עונשים שאינם תואמים את ה"פשעים" (הפגנה שקטה מול קליניקות להפלות, הופעה בפני ועדת החינוך המקומית או אפילו השתתפות בהפגנה בוושינגטון הבירה). איש לא היה מסוגל להתמודד עם כוחות הרשע. אפילו הנשיא לשעבר, עם כמה מיליארדים באמתחתו וצבא של אנשים העובדים עבורו והאמורים להגן עליו כמעט ולא עמד במתקפות המתמשכות. כבר שלוש פעמים ניסו להתנקש בחייו, והמערכת כולה כוונה להתקיף אותו במקום להגן עליו. איש מהשורה ללא אמצעים ושאר רוח לא היה מסוגל להתמודד.
מה שאיני מבין הוא את יהודי ארה"ב, בהם חברי המשפחה שלי מזה ארבעה דורות, שאפילו היום מצביעים עבור הדמוקרטים. אך לא יעלה בידי לשנות את דעתם, ומלחמה פנימית ודאי לא תעזור לנו. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא להצביע. זה דבר שכל אחד יכול לעשות, או לוודא שילדיו, הוריו, שכניו, עמיתיו לעבודה או אפילו מחלק הדואר, נהג אמזון והקופאית בסופר, יעשו.
אנחנו לא צריכים לשאול עבור מי הם מצביעים או לנסות לשכנע אותם. כל שאנחנו צריכים הוא להצביע. אלא אם כן יהיה שטפון אדיר שיסחוף את המדינה חזרה לכיוון השפיות, ייתכן מאוד שכל קול יהיה קריטי והבחירות יוכרעו על מעט מאוד קולות.
לפיכך, אל תגידו "קולי לא משנה." אל תפטרו את ההצבעה בלא כלום כי אתם לא מכירים את שמות רוב המתמודדים. אל תגידו, אני כבר הצבעתי, את חובתי מילאתי. התקשרו לחברים ולקרובים, שאלו כל מי שאתם פוגשים אם הם הצביעו כבר. ודאו שכל בר זכות הצבעה שאתם מכירים או בו אתם נתקלים אכן מצביע. אל תרפו עד שיאמרו לכם שהם כבר הצביעו.
כל אחד ואחת מאתנו יכול לעשות משהו למען מדינת ישראל, על-ידי כך שנצביע בבחירות בארה"ב. גורלה של ישראל ושל העולם כולו קשורים לקורה בארה"ב. ייתכן ששבעה באוקטובר היה קורה בין אם הנשיא טראמפ היה בשלטון ובין אם לאו. אך דבר אחד ודאי: בניגוד לנשיא ביידן שקושר את ידינו, מונע הספקה, מאיים ומכתיב תהליכים שלא רצויים למדינת ישראל, הנשיא טראמפ היה מאפשר לנו חופש פעולה כפי הנחוץ. נזכור שהיה זה הנשיא ביידן שאסר עלינו לתקוף את חיזבאללה, להשתלט על רפיח, להפסיק הספקה לעזה ולתקוף בצורה משמעותית את אירן.
בכל נקודה ונקודה, הנשיא ביידן קשר את ידינו ואיים עלינו כשחיוך מתוק מרוח על פניו. ממשל הנשיא ביידן שבוי ברעיון שהפלשתינים חפים מפשע, שצריך שתהינה שתי מדינות, זו לצד זו, שעם אירן ניתן להגיע לפשרה בדרכים דיפלומטיות. לא כך הוא. אין פלשתינים חפים מפשע. אנחנו בעיצומה של מלחמת שמד - מלחמת דת. תשאלו את אויבינו לגבי שתי מדינות, אצלם מדינת ישראל אינה קיימת והאזור ריק מיהודים. שגיונות מחלקת המדינה האמריקנית מסוכנים ביותר, שכן הם ייצרו עולם של "נדמה-לי" והם מנסים לכפות אותו על מדינת ישראל.
מי יתן שהחמישה בנובמבר 2024 יביא לתחילת יום חדש. משום מה, כשאנו סופרים את הימים עד לאותה נקודת זמן, איני משוכנע בכלל בטוהר הבחירות ושצד אחד יסכים להכיר בתוצאות הבחירות ולמסור את המושכות לצד השני. ייתכן שהמצב ידרדר אפילו לידי מלחמת אזרחים. איני יודע ואיני מנסה לנבא את הבאות לגבי "היום שאחרי." כל שצריך לעשות עכשיו הוא להלחם-כדי לנצח ולנצח. איך עושים זאת? כל אחד ואחת מאתנו צריך להצביע ולוודא שאחרים מצביעים. זה התפקיד שלנו. זו האחריות שלנו.
אחזור על המסר: אין מישהו אחר שיעשה את העבודה עבורנו: עלינו החובה להצביע ולעודד ולוודא שכל בר זכות הצבעה שאנו מכירים מצביע גם כן.