נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמו לאחרונה, מלמדים עד כמה שוק הדיור הולך והופך לריכוזי. מחד-גיסא הנתח של חברות הבנייה הגדולות במכירות הולך וגדל מחודש לחודש והתקרב באוגוסט האחרון ל-600 דירות, כ-20 אחוזים מסך הדירות שנמכרו. מאידך-גיסא חלקן של החברות הבינוניות והקטנות הולך ומתמעט וזה כולל לא רק מכירת דירות, אלא גם ובעיקר היעדרות מוחלטת של אותן חברות ממכרזי רמ"י שנשלטו על-ידי החברות הגדולות. דווקא בתור בעלים של קבוצת נדל"ן גדולה, וכנשיא כבוד של לשכת הקבלנים בישראל, מדובר בתופעה בעייתית ביותר, לא רק מבחינת הסכנה שאלפי קבלנים יפשטו את הרגל, אלא גם, ובעיקר, לטובת יציבות הענף. הסיבה העיקרית לכך שקבלנים בינוניים וקטנים הולכים ויורדים באחוז המכירות נובעת בראש וראשונה מצוק העיתים, המחסור של עובדים באתרי הבנייה, המחסור בחומרי בנייה וכן הריבית הגבוהה על מימון הפרויקטים, שמרתיעה את אותם קבלנים לגשת למכרזים וכן מקשה מאוד על קידום הפרויקטים. ברור כי מצב שכזה עלול להכניס את הענף, שגם כך סובל מחוליים קשים עקב המלחמה המתמשכת, לקשיים הולכים וגדלים, ועל כן על מקבלי ההחלטות בממשלה לקחת זאת בחשבון, הן בהקשר של הבאת עובדים מקצועיים מסין ומדינות נוספות והן בלחץ על נגיד בנק ישראל על-מנת שיוריד סוף-סוף את שער הריבית. גם העובדה שאחוז גבוה יחסית של הדירות נרכש בחודשי הקיץ, כולל אוגוסט, על-ידי משקיעים, בערים דוגמת באר שבע, מלמד ש"בום" המכירות שהיה במהלך החודשים האחרונים הינו בחלקו הגדול אופטי וכי רוב הדירות שנמכרו היו כאלה שנהנו מסבסוד ממשלתי דוגמת מחיר מטרה, כך שהירידה היחסית במכירות שהייתה באוגוסט בשיעור של 11 אחוזים, איננה מפתיעה כלל ועיקר. אחת המסקנות החשובות מדוח הכלכלן הראשי, שלטעמי אינה מובלטת דיה, היא בעיית הבעיות בשוק הנדל"ן, מיעוט בהיצע התחלות בנייה, זאת לעומת העלייה המתמדת בביקושים. העובדה שמדי שנה נוספים למדינת ישראל כ-200 אלך תושבים, שווה ערך ליותר מ-60 אלף בתי אב, לא באה כלל לידי ביטוי בהתחלות הבנייה שכאמור מתמעטות והולכות, במיוחד בשל העדר עובדים, עלויות מימון ויותר ויותר קבלנים קטנים ובינונים שפושטים את הרגל, או במקרה הטוב נקלעים לקשיים כאלה או אחרים. לפלא בעיני הכיצד, ובמיוחד לאור העובדה שנכנסנו לשנת המלחמה האחרונה עם גרעון המוערך בכ-200 אלף דירות לפחות, איך מקבלי ההחלטות אינם לוקחים לתשומת ליבם את המצב שמהווה, לית מאן דפליג, גורם מרכזי ביותר לזינוק במחירי הדיור, זאת למרות הקשיים של הקבלנים שצוינו לעיל. אין לי גם ספק שהעובדה שרוב העסקות בדירות חדשות שבוצעו במהלך החודשים האחרונים היו על בסיס 90/10 או 80/20 יצרו באופן כזה או אחר אופוריה של שגשוג במכירות, אולם עלולים, חלילה, לבוא לידי ביטוי שלילי בבוא יום פקודה בעוד שנתיים-שלוש, כשהרוכשים יצטרכו לגייס סכומי עתק על-מנת להשלים את העסקה. לסיכום, אין לי אלא לקוות שמקבלי ההחלטות במשרדי האוצר, השיכון ובכלל, יקראו בתשומת לב מרובה גם את "האותיות הקטנות" של דוח הכלכלן הראשי ויפיקו מכך את הרפורמות והתיקונים הנדרשים על-מנת להביא את ענף הנדל"ן ושוק הדיור אל חוף מבטחים!