לא רק שמכל ניסיונות הגיוס הנוכחיים לא יגויס אפילו תלמיד ישיבה אחד בכפייה, אלא שכל העניין הזה נשען על מרמה פוליטית של כל הצדדים. בשביל מפלגות השמאל-מרכז יותר חשוב להשתמש בסוגיית גיוס חרדים כקרדום פוליטי לחפור בו מאשר ממש לגייס חרדים. לראייה, באף ממשלה שהובלה בידי השמאל לא היה ניסיון לגייס חרדים (ההפך הוא הנכון). אפילו בממשלת השינוי של בנט-לפיד שלא נשענה על המפלגות החרדיות, לא היה שום ניסיון לגייס חרדים בכפייה וחוק הגיוס המוצע עתה הוא שכפול של החוק שהוצע באותה התקופה. ומי שהתירוץ שלו לכך הוא ש"אז לא הייתה מלחמה" בעצם אומר שממשלת בנט-לפיד הכינה הצעת חוק גיוס (תהליך מורכב למדי) מתוך מחשבה הזויה שישראל לא תהיה מעורבת במלחמות בעתיד. המפלגות החרדיות משלות את עצמן שאחרי פס"ד הגיוס כל חוק שהקואליציה תחוקק כדי לאפשר תשלום קצבאות לתלמידי ישיבות בדרך עקיפה יאושר על-ידי בג"ץ. אבל חוק כזה ייפסל בוודאות - ותוך זמן קצר. שופטי בג"ץ יודעים היטב שאין כל קשר בין גיוס חרדים ל"עיקרון השוויון" או ל"שוויון בנטל" היות שבעקבות פסק הדין שלהם עצמם חובה להוציא צווי גיוס לערבים ולכל שאר הקבוצות שמקבלות פטור, אבל הדבר לא נעשה, והם לא מחייבים זאת. שר הביטחון והרמטכ"ל שדיברו על גיוס חובה המוני של חרדים יודעים היטב שאין להם כלים לכפות זאת. מ-3,000 החרדים שנשלח להם צו ראשון ביולי לצלילי תרועות "מהפכת גיוס החרדים" בתקשורת - התייצבו רק 230 איש. למרות שהצבא הוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ למאות חרדים שלא הגיעו ללשכת הגיוס, החברה החרדית נחושה שלא להתגייס לצבא. המאבק סביב סוגיית גיוס חרדים הביא אותנו למצב בו כל הצדדים המעורבים נחושים לפעול בכוח ובמרמה - יהיה מה שיהיה הנזק שייגרם מכך. למצב הזה אין פתרון טוב אבל יש פתרון מועיל ובר-השגה - חקיקה שתאפשר מתן פטור לכל מי שיצהיר על טעמים דתיים, לאומיים או מצפוניים שמונעים ממנו לשרת, כפי שהחוק מאפשר מאז 1949 לנשים המצהירות על טעמים דתיים (סעיף 40 בחוק שירות ביטחון). בדרך הזו צעירים חרדים יוכלו להמשיך ולקבל פטור, אבל הם לא יצטרכו להמשיך ללמוד בישיבה לשם כך כמו היום. כפועל יוצא, הרבה מאוד חרדים ייצאו לעבוד וללמוד כבר בגיל 18 והשליטה של הרבנים ושל עסקני החברה החרדית בהם תישבר. סביר להניח שבדרך הזו גם הרבה יותר חרדים יבחרו להתגייס לצבא מרצונם החופשי. כמובן, כל מי שיקבל פטור מגיוס לא יקבל שום הטבה כספית לא במישרין ולא בעקיפין. במקביל יש לתגמל בצורה הרבה יותר משמעותית את חיילי צבא החובה והמילואים. למרבה הצער, ניכר שבמערכת הפוליטית כולה, בבית המשפט ובצבא מעדיפים להמשיך לעבוד על הציבור במקום לנסות ולהגיע לפתרון קונסטרוקטיבי.