ביום שישי האחרון עמד אלפרדו וקס מנתיב העשרה - שאיבד את שני בניו, עמית ויגאל ב-7 באוקטובר - באזכרה וביקש: די לרעל הפנימי.
עמית היה חבר שלי מהשייטת ולוחם-על. אביו, איש אופטימי במציאות הכי קשה שאפשר, דיבר על הדברים הגדולים שאפשר לעשות במדינה, על הצורך להגן על המולדת, על שיקום המושב שהותקף על-ידי חמאס, ורק לא לרעל הפנימי. הלוואי שמישהו היה מקליט ומפיץ את הדברים.
ברמה האישית שלי, אחרי השנה הזאת אני לא מוכן להכיל יותר אנשים שנושאים שלטים "שמאלנים בוגדים" או שקוראים לבני הציונות הדתית שמשלמת מחיר כבד כל כך "אוכלי מוות". זה לא ויכוח נוקב, לא חופש ביטוי, לא לגעת בנקודות הכואבות - זה מאמץ עיקש לפורר אותנו.
מי שנותן לזה במה, מכיל, מזמין שונאים כאלה לכנסת או לתוכניות טלוויזיה, פועל נגד מדינת ישראל. נקודה. הם לא פטריוטים. מי שפטריוט - שילך לעשות מילואים. הם אידיוטים שימושיים של האויבים שלנו. אין מחילה.