אחת התופעות שאני עוקב אחריהן גם כאן וגם באמריקה - שתיהן בחדשות עכשיו, היא כיצד הפרשנים בכול אמצעי המדיה מפרשים דברים שמושמעים על-ידי פוליטיקאים, ביניהם ליצנים, בורים ועמי ארצות, כסילים או סתם רשעים לשמם בכל צורה של ביטוי מחלקי גופם השונים. דומני שהבולט בתופעות אלה הוא ההתייחסות הפומבית לגודל איבר המין של מישהו שדונלד טרמאפ, שרץ לנשיאות ארה"ב, הבליט באחד מנאומי מערכת הבחירות שלו. דונלד טראפ הוא הסמל האולטימטיבי של פר הרבעה, גס וחולה רוח, כסיל מדופלם, שהיהירות נושפת מאפו כמו של ה"טורו" כשסמרטוט אדום מולו והוא שונא את כל העולם מלבד את עצמו. נדהמתי כשקראתי בכלי תקשורת רציניים בארה"ב את שלל הפרשנויות להתבטאות מקוממת, בזוייה ועלובה זאת של מי שחושב שהנשיאות שייכת לו וכל מי שטוען אחרת הוא בן או בת זונה. בסך-הכל התבקשה הגדרה אחת לדבר הזה "הבגדים החדשים-ישנים של דונלד טרמאפ". לחלופין כל הגדרה אחרת שמתאימה לסוציופת נרקיסיסטי זה. העובדה שכמחצית מן המצביעים האמריקנים מצדדים בו, זאת הנקודה. זה ה-issue . אינני יודע אם זה בחזקת גילוי אמריקה, אבל ראוי גם ראוי להרבה מאוד פרשנויות. שלא לדבר על המפלגה הרפובליקנית בעלת העבר העשיר שלה, שהיא גם זאת שתומכת ביצור הזה ששמו טראמפ כנשיא המדינה המפותחת ביותר והמתקדמת ביותר טכנית, אף שלא ערכית ובמידה רבה מושחתת. זה אמור במידה זאת או אחרת לגבי ישראל והמציאות שבה היא נתונה כאשר ראש הממשלה בתפקיד של קוסם שולף את השפן משרוול זה או אחר ומעיף כדורים לגבהים שונים והוא קורא לזה "אסטרטגיה". ואגב, גדי שמני אלוף פיקוד מרכז ומפקד אוגדת עזה בעבר, התראיין ב-29 באוטובר לערוץ 103 ואמר בפתח הראיון כי האסטרטגיה של נתניהו היא להמשיך להילחם בלי סוף. הוא הוסיף שאם לישראל הייתה אסטרטגיה סדורה, היא הייתה קובעת מהם סדרי העדיפות והתוכניות להשגת המטרות. יש המון מטרות. רוצים להכריע את חמאס ולהשיב את התושבים בצפון ובדרום, להשיב את החטופים ולמנוע מאירן פצצה גרעינית. לדעתי האסטרטגיה של נתניהו דומה לזאת של דונלד טאמפ בשני הבדלים. אחד. טראמפ הוא טיפש ונתניהו הוא פיקח. חכם הוא לא. שניים. טראמפ רוצה לשוב לכס הנשיאות ונתניהו רוצה להמשיך לשבת בכס ראש הממשלה עד שייאסף אל עמו. זאת האסטרטגיה שלו ואפילו לא "ארץ ישראל השלמה". הוא קונה ומוכר הכל כמשווק ותיק מנוסה למען מטרה אחת ויחידה - הישרדותו שלו. איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' הם מוצרים בבסטה שלו. גם נסראללה וסינוואר הם סחורה עוברת לסוחר. אלא שאם היו מגיעים למסקנה הזאת היינו נוטלים את הפרנסה של צבא הפרשנים והרייטינג הטלויזיוני. חשבו על זה. פרנסה של רבבות. כמובן שיש למוצר סינטטי זה קהל גדול של צרכנים - מאזינים וצופים והם קונים את ה"מציאות" של ה"בלק פראידיי" הנצחי של נתניהו. קריקטוריסט הארץ עמוס בידרמן, מצליח איכשהו לשקף את הקרקס שבו המדינה והחברה צופים. זאת הסיבה הדומיננטית בהתמשכות של מלחמה ארורה זאת שבינתיים אין לה סוף. אלא אם כן יבוא השינוי המדיני בצפון והוא זה אשר אולי אולי בהמשך יביא לשינוי גם בדרום. אבל אם זה יבוא - לא מנתניהו זה יבוא אלא ממערכת הביטחון. ועם כל הביקורת על צה"ל בפרט ומערכת הביטחון בכלל - הם אלה שניהלו את המלחמה והם יהיו אלה שככה או אחרת יכפו פתרון. שכן נתניהו לא יוצר פתרונות, הוא יוצר בעיות והסיבה כאמור היא בלבדית - הישרדות אישית כראש הממשלה.