לצערי, צה"ל מוציא לפועל את תוכניתו של גיורא איילנד, הידועה בשם תוכנית האלופים. תושבים פלשתינים כולל קשישים נשים וטף מגורשים מבתיהם בצפון רצועת עזה. התושבים העקורים מבתיהם נודדים דרומה, כשהרקיע הוא גג לראשיהם, במקביל לכך מבוצעות ברחבי צפון הרצועה פעולות הרס מסיבי של בתים ותשתיות מג'באליה וצפונה לה כדי שלא יהיה לתושבים בית לחזור אליו. גם במוקדים בצפון הרצועה, בהם הסתיימה הפעולה הצבאית הכירורגית, אין היתר לתושבים לחזור לאותם אזורים מהם פונו. אומנם המערכת המדינית והמערכת הצבאית התנערו מתוכנית האלופים, שזכתה לביקורת בינלאומית חריפה, אבל במציאת תוכנית זו יצאה כבר לפועל והיא ממומשת יום יום על-ידי צה"ל עם תוספות לעבר הקמת התנחלויות במקומות שפונו מאוכלוסייה פלשתינית. האלופים הציעו את נצרים לשם יגורשו התושבים, אך הפלשתינים נודדים בתוך הכאוס שנוצר למרחב שמדרום לג'באליה. הגירוש מלווה בהרס מסיבי של בתים ותשתיות וגם גילוח של בתים, שאינם קשורים בלחימה. מצער, שצה"ל לא הפנים, שלא כל בית אותו הצבא הורס הוא מבצר הלחימה של האויב, שנגדו יש להילחם. אני קושר בין הריסת תשתיות מים וחשמל הריסת בתי פלשתינים בצפון רצועת עזה ובין התמונה של מחנה האוהלים הסמוך לשדרות ולקיבוץ ניר עם, המכונה "אֵלֵי עַזָּה". במחנה האוהלים ממוקמים פעילי ימין, המבקשים לחדש את מפעל ההתנחלויות ברצועת עזה. מה שנראה בימי תחילת המלחמה כרעיון הזוי של חבורה קיצונית, שביקשה להוסיף את ההתנחלות כאחד מיעדי המלחמה, הפך בחודשים האחרונים ליעד עליו לא מדברים אבל בפועל עושים למימושו. המאהל "אֵלֵי עַזָּה" הפך למוקד עליה לרגל של שרים, חברי כנסת רבים, רבנים ואלפים רבים של פעילי ימין. מצערת העובדה, שאנשי המאהל "אֵלֵי עַזָּה" קרובים מאוד להגשמת חזונם להתיישב ברצועת עזה - חזון שיעלה את חיינו על שרטון של מציאות חיים מדממת שתגבה מחירי חיים יקרים במלחמה שלא יהיה לא קץ. מצערת התמונה, שצה"ל מפעיל תוכניות, המעידות, שפניו לעבר הימשכות השהות ברצועת עזה כמו סלילת צירים, שנועדו לאפשר תנועה בטוחה וקלה. אני חושש לעתידה של מדינת ישראל, אם תתגשם תוכנית הגירוש של פלשתינים מצפון הרצועה, ובשטחים המגולחים מתושביהם יקימו התנחלויות. זו תכנת שתקיז את דמה של מדינת ישראל. אני חושש לגורלו של כל הטוב והיפה, שנבנה כאן בשבעים ושש שנות קיומה של מדינת ישראל.