שאלתי את עצמי, אם לילדי משתמטים חרדים אין זכות להקלה במעונות יום, בוודאי למחבלים אין זכות כזו, ודאי לרוצחים ושודדים אין זכות כזו, ולא היא. ההקלה בתשלומים למעונות יום של ילדי אסירים מעוגנת ב "נוהל ועדת חריגים לקביעת הנחות מיוחדות בדמי השתתפות בשכר לימוד במעון יום/משפחתון/צהרון בעל סמל לשנת הלימודים תשפ"ד". הנוהל לא מבחין בין אסירים ביטחונים (אזרחי המדינה) לאחרים, וממנו ברור שוועדת החריגים תאשר את החריג, לטעמי, כפוף לכך שלולא אירוע אשר החריג את הזכאות מגבולות הקריטריונים (כגון מאסר, השתעבדות לסם) הייתה זכאות להקלה. אנשים שהורשעו בדין על רצח, על אונס, פיצוץ אוטובוסים, זכאים, ודווקא ילדי משתמטים חרדים לא זכאים. ומדוע ילדי אסירים זכאים? לשם-כך עלינו להבין את התכלית של ההקלות בתשלומים למעונות היום. בואו נבחן את שלושת הגורמים המרכיבים את ועדת החריגים שבנוהל. וכל כולם ללא יוצא מן הכלל הם גורמים העוסקים בעידוד תעסוקת הורים, וכאשר הורה אחד לא מועסק מכורח אילוץ כלשהו, אפילו אם מדובר באילוץ הנובע מפשיעה, רצח, אונס, דריסה המונית, סבורה החברה שעליה לסייע באופן חריג להורה השני כדי שלפחות הוא יהיה מועסק ויביא כסף הביתה לרווחת הילדים. תוצאה נוספת היא שמשפחה אשר יש לה את רוב הסיכויים להיכנס למצב משברי לא מתבשלת במיץ של עצמה, הילדים שוהים במסגרות, האמא בעבודה מה שמקל מאוד על המסגרת המשפחתית. בהיבט של זכויות אדם, בהיבט של כבוד האדם וחירותו, אין ספק שמדיניות זו היא מדיניות נכונה. איננו מענישים את האישה והילדים בשל התנהגות האב. אך אנו רואים שבית המשפט העליון המולך בכיפת זכויות האדם נוהג איפה ואיפה. כאשר מדובר באסירים, במחבלים, ת'פדל - זכויות אדם גוברות, וכאשר מדובר בחרדים, זכויות אדם מתבטלות - כאילו החרדים אינם בני אדם. נכון, יש לחברה מטרה חשובה, לגייס את החרדים, אך המטרה הזו לא מקדשת אמצעים פסולים. החברה מבקשת לחסל גם את הפשע, לחסל את הטרור, ובכל זאת לא מונעת זכויות מנשות/ילדי הפושעים והמחבלים, ובכל זאת לא מונעת זכויות מהנשים והילדים של המחבלים והפושעים וזאת על-אף שהרבה יותר סביר היה דווקא למנוע זכויות ממחבלים מורשעים, ואחרי כן בסולם עברייני פשיעה חמורה, ורק בסוף, בתחתית הסולם משתמטים משירות צבאי מסיבות אידיאולוגיות, אשר לא היו חייבים כלל בשירות במשך 40 שנה. והיכן כל הצדקנים והמתחסדים של זכויות האדם, אלה המגינים בחירוף נפש על זכויות הפושעים והמחבלים, אך כאשר זה מגיע לחרדים הם הופכים לגדולי התומכים בשלילת זכויות אשר לגבי כל האחרים נחשבות כזכויות יסוד? היכן הם? הם כאן, מימיננו ומשמאלנו, ובקרב רבים מאתנו הם בתוכנו. "טיפול" בבעיית הגיוס באמצעות סנקציות לא הומאניות נגד המשפחה והילדים, יכולה לבוא אך ורק בד-בבד עם ההבנה הכוללת, שזכויות אדם, בכל ההיבטים, הם המלצה בלבד, וחיינו יותאמו לבטלותן של זכויות האדם בישראל בעיקר כאשר מדובר באנשים המאיימים על שלמות החברה ויציבותה, עבריינים קשים, מחבלים, אנשים כאלה ובני משפחתם אינם בני אדם ולכן אין להם זכויות אדם. אין מצב בו ישללו זכויות אדם מהחרדים, בעוד שזכויות אלה לא נשללות מפרטים אחרים בחברה שהרבה פחות זכאים להן, הפרדה בזכויות אדם על-ידי בית המשפט העליון, באמצעות נושאת הדגל שלו, היועמשי"ת לממשלה גלי בהרב-מיארה, שוללת את בסיס קיומו של בית המשפט העליון כבית משפט של צדק, ושוללת את בסיס קיומו של מוסד היעוץ המשפטי לממשלה כגוף של משפט.