העולם רץ קדימה. משרדי הממשלה דולקים אחריו. חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ה'תשע"ח-2018 וכן החלטת ממשלה מספר 260 מיום 26.7.2020, הניעו הליך כללי וגורף בכלל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים להאצת השירותים הדיגיטליים שניתנים לציבור על-ידי הרשויות השונות. בעקבות החוק האמור והחלטת הממשלה שבעקבותיו הפכו רשויות שונות וגורמים ממשלתיים את ערוץ הפנייה אליהן לערוץ דיגיטלי. אין ספק שבהיבטים מסוימים יש בכך יעילות. אולם למרבה הצער, בחלק המקרים הפך ערוץ ההתקשרות הדיגיטלי שהחליף את דרכי ההתקשרות הקודמים, לערוץ בלעדי שאין בלתו, לפחות בחלק מהתחומים. מטלה מורכבת כמו הגשת מסמכים, למשל, שנעשתה בעבר באמצעים בלתי מתקדמים כדוגמת פקסימיליה או דואר ישראל, מתבצעת היום לרוב באמצעות ערוץ דיגיטלי בלבד. וכך נוצרה ההדרה. כי לצד ההתקדמות וההקלה הבטוחים שנגרמו לאזרחים מרוצים בעלי אוריינטציה דיגיטלית גבוהה, נגרמה פגיעה ממשית באוכלוסייה בעלת אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, כגון קשישים, עולים חדשים, וכן רבים וטובים מבני הציבור החרדי המתנזרים עקרונית ואידיאולוגית משימוש בטכנולוגיה. דרכי ההתקשרות הדיגיטליות חסומות בפניהם. ואז, או שאין להם דרך אחרת וחלופית לתקשר עם הגורם הממשלתי, או שיש להם דרך חלופית של הגעה פיזית לכתובת, שהיא לכל הדעות דרך חתחתים מסורבלת ומייגעת.

כדי לפתור את בעיית הדרת מתנזרי הטכנולוגיה, פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.2500, שעניינה "כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים". בהנחיה קבע היועץ המשפטי לממשלה כי על ההסדרים להיות הוגנים בהתאמתם ביחס לאוכלוסייה שעליה הם נועדו לחול. בהתאם לכך קבע היועץ המשפטי לממשלה שורה של שיקולים לבחינת סבירותה של קביעת ערוץ דיגיטלי כערוץ יחיד. בין יתר השיקולים שהציב היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי יש לבחון "אם ההסדר נוגע לאוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים", כמו גם את "סוג האוכלוסיות הנוגעות להסדר". נקודת המוצא, בלשון ההנחיה, היא זאת: "ככל שההסדר נוגע לאוכלוסייה כללית יותר כמו הציבור הרחב, כך יהיה פחות סביר להטיל חובות הקשורות לשימוש באמצעים דיגיטליים". כמו-כן נקבע בהנחיית היועמ"ש מפורשות כי אי-מתן מענה הולם לאוכלוסייה החווה קושי בשימוש באמצעים הדיגיטליים, עלול להעיד על כך שמדובר במענה בלתי סביר, ובזו הלשון: "בין אם הסדר דיגיטלי נקבע במתכונת של ערוץ דיגיטלי יחיד ובין אם לאו, עליו לתת מענה הולם לאוכלוסיות שאין להן כישורים או אמצעים לקחת חלק בהסדר באופן עצמאי. מענה הולם משמעו כי תינתן אפשרות סבירה ומעשית לאוכלוסיות אלו, בהתחשב במאפייניהן הייחודיים, לבצע את הפעולות הנדרשות לביצוע במסגרת ההסדר. פער בין איכות השירות, הניתן לאוכלוסיית היעד הצורכת את ההסדר הדיגיטלי כפי שהוא, לבין איכות השירות, הניתן לאוכלוסיית היעד שנקבע עבורה הסדר חלופי הכולל התאמות, עלול להעיד על כך שהמענה אינו הולם, וככזה כחורג ממתחם הסבירות". לא מיותר להזכיר כי בדברי ההסבר לחוק התקשורת הדיגיטלית נכתב ברורות: "יובהר, כי ההסדר המוצע נועד להוסיף על דרכי הפנייה המקובלות כיום בקשר בין הציבור ובין הגופים הציבוריים, ולא לגרוע מהן". חוקים והסברים והנחיות - אך המציאות חזקה מכולם. מתנזרי טכנולוגיה נתקלים בחומה גבוהה ובצורה בבואם לקבל שירותים ממשלתיים. אין להם איך לתקשר עם המשרד הממשלתי.

ארגונים משפטיים, כדוגמת 'אמת ליעקב' שעתר בעבר לבית המשפט העליון נגד החלטת שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן לבטל את סובסידיות מעונות היום לאברכים, ונגד ביטול 'הקומה הכשרה' של הטלפונים הסלולריים על-ידי שר התקשורת לשעבר יועז הנדל, פנה באחרונה לגורמים הרלוונטיים והתריע על כך שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה מיושמת בפועל. הארגונים קובלים כי רבים מן המשתייכים לאוכלוסייה האמורה, אינם משתמשים כלל באמצעים דיגיטליים בהתנהלותם היומיומית, וחלקם אף נעדרים כל יכולת לעשות שימוש באמצעים כאמור, מטעמים שונים ומגוונים. המציאות העגומה היא כי אזרחים נתקלים בכשלי נגישות מערכות רשויות המדינה במתן מידע ואספקת שירותים לאוכלוסייה בעלת אוריינטציה דיגיטלית נמוכה. מתנזרי הטכנולוגיה נתקלים בדרישת גופים שונים מרשויות המדינה המגבילים את הפנייה אליהם לאמצעים דיגיטליים בלבד, תוך שלילת השימוש במכשיר הפקסימיליה המקובל או לעיתים אי-מתן מענה טלפוני. הוא הדין ואותה הגבלה קיימת גם בדרישת חלק מרשויות המדינה לקבלת אימות באמצעות מסרון (SMS) או באמצעות דואר אלקטרוני בלבד, באופן המקשה על מתנזרי הטכנולוגיה מהשלמת הפעולה המתבקשת.

קיימות דוגמאות רבות לדרישות גורמים ממשלתיים לשימוש במסלול דיגיטלי בלבד, כך שמתנזרי הטכנולוגיה חשים חסומים מקבלת שירות, רק בשל נאמנותם האידיאולוגית לסולם ערכיהם. למשל, רישום למערכת הזדהות לאומית, מערכת המרכזת את כלל המידע הנוגע לתושב ישראל ומצוי בידי הרשויות השונות, דורש אימות באמצעות דואר אלקטרוני. ומי שאין לו דואר אלקטרוני פעיל ויעיל מה יעשה וכיצד יירשם?! או הליך הרישום למעונות יום וכל הכרוך בו, לרבות התנהלות מול ועדת הקבלה, הגשת השגה, השלמת מסמכים וכדומה, מתבצע באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית או באמצעות שליחת הודעת דואר אלקטרוני לקבלת מידע בעניין. ומי שאין לו גישה לדואר אלקטרוני אינו זכאי למעון יום?! דוגמה נוספת היא ההרשמה למבחני הרבנות הראשית לישראל. בהתאם להחלטת מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ולנהלי הרשמה לבחינות רבנות מיום 15.8.2024, תתבצע ההרשמה רק באמצעות אתר מערכת ההזדהות הלאומית - האם מי שמבקש להתמנות לרב בישראל ומבקש להיבחן לשם כך במבחני ההסכמה חייב להיות בעל גישה אינטרנטית?! האם מתנזר טכנולוגיה נפסל אוטומטית מלשמש כרב בישראל 2024?! ודוגמה נוספת: הטבת החישוב למפרע של ההסדר התעריפי המיטיב, במסגרת הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית ('צדק תחבורתי') מטעם משרד התחבורה, מתאפשרת אך ורק למשתמשים באפליקציות השונות ולא למשלמים באמצעות כרטיס הרב קו - ואם הנוסע ההגון אינו צרכן טכנולוגיה ואינו משתמש באפליקציות, האם יצעד רגלי מירושלים לחיפה או שישלם תעריף מוגבה כעונש מטעם משרד התחבורה על היותו מתנזר טכנולוגיה?! יש עוד הרבה דוגמאות: בקביעת תורים לרשויות שונות ובהן, למשל, המוסד לביטוח לאומי, אימות ההזדהות בעת פנייה בשיחת טלפון נעשית באמצעות הודעת טקסט - למה אי-אפשר לסלול מסלול מקביל של אימות ההזדהות באמצעות שיגור הודעה קולית כמו שנוהגים הבנקים וקופות החולים היודעים לשרת נאמנה את הלקוחות החרדיים. אגב, קופות חולים שסניפיהם שוכנים בריכוזים חרדיים חוסמות לא אחת את האפשרות לזימון תור אינטרנטי לקבלת שירותים במרפאה החרדית, זאת כדי לא להפלות את משתמשי הטכנולוגיה מול מתנזרי הטכנולוגיה וכדי לא לעורר עליהם את חמת הלקוחות החרדים, ובצדק. או גם זה: אל רשות האוכלוסין וההגירה ניתן לפנות בנושאי עובדים זרים, סיעוד והיתרים, אך ורק באופן מקוון או דואר אלקטרוני, ללא אפשרות לפנות באמצעות פקסימיליה; כך גם הכניסה למערכת 'ברוש' עבור תלמידים הלומדים נהיגה, ובתוך כך בירור פרטים על אודות לימוד הנהיגה ותאריך המבחן המעשי, צפייה בסרטון הבחינה המעשית ובמידת הצורך הגשת ערר על הבחינה המעשית. גם קביעת תורים לרשויות רבות או לגופים ממשלתיים שונים נעשית באמצעות האינטרנט המהיר, כך שמתנזרי הטכנולוגיה נשללת האפשרות לקבל את השירותים באופן פיזי.

נושא נגישות השירותים לבעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, נבחן יותר מפעם אחת על-ידי מבקר המדינה ואף קיבלה ביטוי בדוח נציב תלונות הציבור - דוח שנתי 49 לשנת 2022 (עמ' 98-79 לדוח) וכן בדוח מיוחד מס' 3 - אתגרים ויעדים במתן שירות לבני הגיל השלישי - לקחים מבירור תלונות (עמ' 66-55 לדוח). התמונה העגומה והמתסכלת העולה מן הדוחות היא כי לא פעם נדרשה נציבות תלונות הציבור להתערב ולעיתים אף ליידע את הגופים על-אודות הוראות הדין, על-מנת לסייע לפרט לממש זכויותיו. אמנם בארצנו רגילים משרדי הממשלה ושלל הגופים הממסדיים לפהק באדישות מול דוחות מושקעים ומנוסחים היטב של מבקר המדינה, אך כאשר מבוצעת הפרה כה בוטה של הנחיית יועמ"ש לממשלה, בייחוד כאשר מדובר בהדרת שירותים של מאות אלפי אזרחים, אין שום מקום לפיהוק רבתי. מבקר המדינה פנוי למכביר בתקופה האחרונה, אחרי ששופטי בג"ץ אסרו עליו לבקר את התנהלות צה"ל בהקשר לשבעה באוקטובר. ישנו סיכוי גבוה כי דוח נוסף מתגבש בנושא ההדרה. את זה לא אסרה עליו היועמ"שית בהרב-מיארה לחקור ולבקר. בינתיים.

בארגון 'אמת ליעקב' מסבירים כי לפעמים כן מוצגת לאזרח המתנזר חלופה לערוץ הדיגיטלי, אך מדובר בחלופה מטרטרת ומסרבלת של הגעה פיזית ללשכה כלשהי. חלופה הצורכת ממתנזר הטכנולוגיה הוצאות כספיות מיותרות, טרחה פיזית מרובה ושריפת שעות יקרות. במקרים רבים מתגלה כי בשירותים שבהם החלופה למסלול הדיגיטלי היא הגעה פיזית ללשכות השונות ולגופים מסוימים, נאלצים מתנזרי הטכנולוגיה לכתת רגליהם לשם קבלת שירותים פשוטים שאותם ניתן היה להעניק להם באותה יעילות וביתר מהירות, דרך הטלפון, ולחסוך מהם את שריפת הזמן ואת כיתות הרגליים המיותרות לכל הדעות. דוגמה מכעיסה ממש: רבים ממתנזרי הטכנולוגיה נאלצים לכתת רגליים בשרב ובסופה לטעון כרטיס רב-קו בעמדות טעינה שונות, או לכלות את זמניהם בהמתנה פיזית בלשכות שונות לצורך קבלת מידע בסיסי כמו איתור מען או הוצאת אישור העדר חובות מלשכת ההוצאה לפועל. למה? מדוע אי-אפשר לסלול להם מסלול טלפוני? שירותי תשלומים רבים כדוגמת ארנונה, חשבונות חשמל, חשבון לתאגיד המים העירוני וכדומה, ניתן לבצע באמצעות שיחת טלפון פשוטה אל מוקד התשלומים הייעודי, הרי שבכל הנוגע לטעינת כרטיס רב-קו - המהווה אמצעי עיקרי לשימוש בהעדר יכולת לשלם לנהג באופן פיזי - אפשרית הטעינה או באמצעי דיגיטלי או על-ידי הגעה פיזית לתחנות הטעינה הספורדיות. וזהו רק מדגם זעיר וקטן להתעלמותם של גורמים ממשלתיים מההנחיה המחייבת.

ההתעלמות ממאות אלפי מתנזרי הטכנולוגיה, היא הדרת אוכלוסייה שלמה וגדולה של אזרחי המדינה משירותי המדינה שלהם הם זכאים על-פי דין וממילא גם פגיעה קשה בטיב וזמינות השירות הממשלתי. תוצאה שכזו מנוגדת לדין בהיותה מפלה את האוכלוסייה הספציפית ביחס ליתר האזרחים אשר באפשרותם לפעול למיצוי זכויותיהם באפיק הדיגיטלי. לטענת 'אמת ליעקב' וארגונים נוספים, ההתעלמות סותרת את צו סעיף 1א(ג) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ה'תשע"ח-2018, לפיו: "אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופן השימוש בו זהה לשימוש בדואר אלקטרוני לעניין פנייה מסוימת, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה". נחדד: המחוקק שדרש את האצת השירות הציבורי לכיוון טכנולוגי מתקדם, לא ראה לנכון לעשות זאת כדי לגרוע חלילה מאוכלוסיות מסוימות שירותים נחוצים או לגרוע מהם את זכויותיהם, אלא להוסיף ולהקל עבור אוכלוסיות מסוימות את אפשרות הגישה לאותם הגופים. ולכן, התייעלותם הטכנולוגית של הגופים הציבוריים תוך הסתמכות על החוק, אינה מקנה לאותם הגופים ולו בדל סמכות להדיר אוכלוסייה שלמה ומובחנת ולגרוע מאזרחים כה רבים את זכויותיהם הבסיסיות. הדרה מובהקת שכזאת סותרת את הזכות לשוויון והזכות לקניין המעוגנות בחוקי יסוד ומתנגשת עמן בהתנגשות חזיתית בלתי חוקית ובלתי חוקתית. מדובר באפליה פסולה ואף 'בלתי סבירה' בנסיבות העניין. אוכלוסייה שלמה נפגעת ביכולתה לממש את זכויותיה או לקבל שירותים ממשלתיים אינה סבירה בעליל ומפלה את האוכלוסייה. איזו 'יעילות' זאת אם בשמה מטורטר הפרט או מכתת רגליו בין הלשכות השונות במטרה לעמוד על זכויותיו ולעיתים אף לערוך בירור פשוט על אודותיהם. לא יכול להיות שדווקא בנקודה שאמורה להטיב עם הציבור החרדי, 'נשכחה' פתאום הנחיית היועמ"ש לממשלה, כאשר מנגד מכוחה של הנחיות היועמ"שית קוצצו בברוטליות ייעוצית-שיפוטית התקציבים למוסדות החינוך החרדיים וחוסלו זכאויות הסבסוד למעונות היום. האם להנחיות יועמ"ש במדינת ישראל יש תוקף רק כשהן פוגעות בציבור החרדי ולא כשהן אמורות לסייע לו?! האם רשאים ויכולים שורה ארוכה של גופים ממשלתיים ומוסדיים לצפצף על ההנחיה בשוויון נפש מוחלט ולדעת כי כל רע לא יאונה להן, מאחר שבכל זאת מדובר בהנחיה שמטיבה עם ציבור ספציפי ומוגדר שטובתו איננה מוצבת בראש סדר העדיפות של היועמ"שית לממשלה, אם בכלל?!