1.
ההחלטה לפטר את שר ביטחון יואב גלנט היא הימור גדול, יש שיאמרו מופקר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מניח שההימור ישתלם. הוא מניח שהפיטורים יולידו יום או יומיים של מחאות, ואחר כך יעבור הגל, ותיפתח הדרך למהלכים פוליטיים שנדרשים לנתניהו, בראשם העברת חוקים שיחזיקו את המפלגות החרדיות בקואליציה. יש סיכוי מסוים שהוא צודק, שההימור ישתלם. יש סיכוי שלא. בשני המקרים - התוצאה גרועה.
2.
אם נתניהו צודק, ישראל תחזור לשגרת המלחמה עוד יום או יומיים, מי שעייף ירגיש עוד יותר עייף. מי ששמח לאיד ישמח עוד קצת לאיד. מי שמיואש יתייאש. נתניהו ירוויח ניצחון לטווח קצר שיעלה לישראל בהפסד לטווח ארוך. לא קל להנהיג מדינה בשגרה כאשר חלק ניכר מהאזרחים עייפים או מיואשים. לא קל להנהיג מדינה במלחמה כאשר חלק ניכר מהאזרחים עייפים או מיואשים. מי שעייפים או מיואשים לא יוצאים לרחובות. הם מצביעים ברגליים. שוב יחזרו דיבורים על עזיבה, על הוצאת כספים, על ויתור. לא תהיה סרבנות - תהיה השתמטות. יכול להיות שישראל תעמוד בזה, אבל היא בלי ספק תפסיד מזה. ייתכן שלא תעמוד בזה.
3.
אם נתניהו טועה, המחאה לא תיגמר בלילה, או ביום-יומיים. הוא יאבד שליטה על הציבור. תהיה אלימות. יהיו השבתות. תהיה סרבנות. וכל זה בזמן מלחמה. התוצאה יכולה להיות קשה מאוד. כנראה שנתניהו מאמין שזה לא יקרה, כי גם הציבור - למעט ציבור קטן בשוליים - יירתע מתוצאה קשה.