- לפני שנים רבות עלה מנחם בגין לנאום בכנסת ויריביו לא הניחו לו לסיים אפילו משפט אחד, ואז רעם קולו: "אם אנחנו לא נוכל לדבר כאן - איש לא יוכל לדבר כאן", ונשתררה דממה ארוכה וממושכת וברוכה.
בנסיבות אחרות אני מציע להנהגת היהודים באירופה לאמץ את משפטו של בגין ולומר לפורעים המוסלמים כי "אם אנחנו לא נוכל ללכת בבטחה בכיכר העיר - איש מכם לא יוכל לעשות זאת." נכון, הם היכו אותנו ב-7 באוקטובר. אבל כדאי להם להתבונן בעזה ובדרום לבנון ולהבין כיצד זה נגמר. כמעט נגמר.
- בנימין נתניהו טוען בשקריו כי אינו רוצה להעיד בעוד חודש כי יש מלחמה, והאמת הפוכה: יש עדיין מלחמה כי הוא אינו רוצה להעיד. הוא אינו חייב להעיד. (אהוד אולמרט פיתה את הנאשמת שולה זקן לטובתו ולרעתה שלא תעיד במשפטם הראשון בירושלים.) נתניהו יכול לשלוח עדים אחרים לנסות להוכיח את צדקו (שאינו בנמצא, להערכתי) ולמסור את עדותו מאוחר יותר, או כאמור בכלל לא.
- לולא ידעתי כי גורל ישראל קרוב לליבו של בצלאל סמוטריץ' על-פי השקפתו הרעועה הייתי מציג אותו כסוכן של האויב. אפילו יותר מן המוטי הזה ואשתו שריגלו לטובת אירן. בעוד אמריקה מאיימת באמברגו נשק מזוויע הכריז שר האוצר כי בשנה הבאה תספח הממשלה את יהודה ושומרון בניגוד לחוק ולכל התחייבויותיה הבינלאומיות? ונתניהו אינו מסתייג?
זה לא יקרה, אבל עצם ההכרזה היא פשע מדיני.
- "הרצליה" היא הגימנסיה העברית הראשונה, שהוקמה ביפו ב-1905. היא ה-alma mater שלי בעקבות אמי אורה ולצד אחי דוד (דודי). מרכזיותה בטיפוח החינוך ביישוב העברי היא פרק יסוד בתולדותיו. אישים דגולים היו מעורבים בניהולה. היא הייתה חילונית עם יחס ערכי עמוק למסורת. ציונית בכל רמ"ח ושס"ה. בין מנהליה רשומים חיים בוגר (בוגרשוב), בן ציון מוסנזון, ברוך בן יהודה (הוא גיבור מחזהו של נתן אלתרמן "כנרת, כנרת"), כרמי יוגב, רון חולדאי.
אתמול באתי בשעריה, כרגיל בחרדת קודש ועם זיכרונות מעולים, ומצאתי בכניסה מה יעדיה: דמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם. שלושה ערכים נעלים עליהם נאבקת עתה מדינת ישראל עם עצמה. בעבורם אני משרך מדי שבת את רגליי להפגנות. רגע, ומי מחק מיעדיה את הציונות? הציונות יוק בגימנסיה של בוגר ובן יהודה ויוגב וחולדאי? בוז.