בשנים האחרונות, פעלה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בשיתוף עם משרד הבריאות והמוסדות האקדמיים למציאת פתרונות למצוקת המחסור ברופאים במדינת ישראל. בין היתר נסגרו תוכניות הלימוד הארבע שנתיות לסטודנטים מחו"ל, מהלך שלא הותיר ברירה והוביל לתוספת של כ-140 סטודנטים ישראלים לרפואה בארץ בשנת תשפ"ד.
בנוסף, נפתחה בשנה האחרונה תוכנית שש שנתית חדשה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת עם כ-80 סטודנטים חדשים לרפואה. בעקבות מהלכים אלו, בשנת הלימודים תשפ"ד עלה מספר הסטודנטים ב-230 מ-910 ל-1,140 (גידול של 25%), העלייה הגבוהה ביותר בהיסטוריה מאז שהחלו לימודי רפואה בארץ.
טרם נמצא הפתרון המתאים
נוכח המחסור החמור ברופאים שקיים בישראל, שצפוי להחמיר בעשור הקרוב, ננקטו שנים האחרונות צעדים בניסיון למצוא פתרונות, בין השאר פתיחת בתי ספר לרפואה בצפת ובאריאל והגדלת הפקולטות הקיימות; אך גם היום ישראל נמצאת במקום גרוע מבחינת מספר בוגרי לימודי רפואה - שבעה בוגרים ל-100 אלף תושבים, לעומת 14 בממוצע ב-OECD. מדובר במצב חירום המשתקף גם בדוח ה-OECD, שלפיו ישראל חייבת לנקוט צעדים דחופים להגדלה מיידית של היצע הרופאים שהיא מכשירה.
אותו דוח של ה-OECD מראה גם שישראל מכשירה פחות רופאים ביחס לכל מיטה בבית החולים, יחסית לרוב מדינות ה-OECD. המשמעות היא שגם עם מספר המיטות הקיים היום, יש עדיין פוטנציאל להגדלת ההכשרות. במקביל, לפי הדוח, אפשר גם להרחיב את ההכשרות לשעות אחר-הצהריים, וכן להרחיב את מספר שבועות הלימוד בכל בית חולים ולהגדיל את קבוצות הלימוד בכל מחלקה. כלומר, עוד לפני פתיחת בית הספר לרפואה ברייכמן עדיין לא נעשה המקסימום בניצול המשאבים הקיימים ופתיחת בית הספר מרגיש לא יותר מהזדמנות עסקית של מהלך שרק יגביר את הפער בין הסטודנטים מהמעמדות השונים.
לימודי רפואה לעשירים בלבד
כבר כיום רוב המועמדים והמועמדות ללימודי רפואה משתייכים למעמד חברתי-כלכלי גבוה: מנתוני משרד הבריאות בדוח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו - 2021", נמצא כי 80% מהסטודנטים שהתקבלו ללימודי רפואה בשנים 2021-2005, השתייכו לעשירונים 10-8. הפרטת לימודי הרפואה רק תהפוך את המצב לגרוע יותר, תוביל להגדלת הפערים ותתרום להתחזקות מגמות ההפרטה הפוגעות במערכת הבריאות הציבורית. ישנה חשיבות מכרעת לייצוג של כלל השכבות וקבוצות האוכלוסייה בקרב צוותי הרפואה וזאת כדי להבטיח רפואה ציבורית חזקה ושוויונית.
מצד שני, כיום בני העשירונים הגבוהים שלא מצליחים להתקבל לבתי הספר לרפואה בישראל נוסעים ללמוד באירופה, בעלות שנתית שגם ככה מגיעה בקלות ל-100 אלף שקל. בסיום הלימודים הם מקבלים רישיון אירופי וחלקם אף נשארים לעבוד באירופה. גם אם רק 80 איש ילמדו בבית הספר לרפואה של רייכמן, כפי שמתוכנן בשלב הראשון של התוכנית, חלק מהכסף שישלמו יגיע גם למערכת הציבורית, שהרי את הלימודים הקליניים ילמדו בבתי החולים הציבוריים במרכז, וחשוב לא פחות - הם ילמדו ברמה הגבוהה של בתי הספר הישראלים ויש סיכוי גבוה יותר שיישארו לעבוד בארץ.
אישור פתיחת הלימודים בבית הספר החדש לרפואה הוא חלק מהמאמץ הלאומי להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה בשנת 2030 לכ-2,000 לעומת כ-1,100 כיום. האישור לאוניברסיטת רייכמן ניתן לתוכנית ארבע-שנתית ללימודי רפואה M.D, כלומר לבוגרי תואר מדעי ממוסדות אחרים שעומדים בתנאי הסף. 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בחודש פברואר הקרוב בסמסטר ב' ועוד 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בתחילת השנה האקדמית הבאה.
הצורך ברופאים בישראל הוא אמיתי וברור, אך פתיחת בית ספר פרטי לרפואה אינו הפתרון האידיאלי. הגדלת כמות הרופאים אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לשיפור איכות השירות הרפואי ופתיחת בית ספר פרטי, הממוקד ברווח כלכלי, עלולה לפגוע באיכות ההוראה ובנגישות ללימודי רפואה. במקום לפתוח בתי ספר פרטיים, נדרש להשקיע בשיפור התנאים בבתי הספר הקיימים, להגדיל את מספר המקומות לסטודנטים, להעלות את שכר הרופאים, ולעודד רופאים צעירים להישאר בארץ. כמו-כן, יש לחקור ולפתח מודלים חלופיים להכשרת רופאים, כגון לימודי רפואה משולבים עם עבודה בשירות הציבורי.