בספר מלכים א' פרק כ"א אנחנו מתוודעים למעשה הנבלה שנעשה בימי המלך אחאב ורעייתו איזבל בנישול נבות היזרעאלי מאדמתו, ומעשה הגזלה המחפיר, שבוצע על-ידי הממלכה כלפי אזרח, שכל הווית חייו נסבה סביב עבודת האדמה. אך מעשה נבות היזרעאלי יצא מנבכי היסטוריה רחוקה ופקד את חיינו באלו הימים בנגב באדמת הכפר הבדואי אום אלחירן, שכל הוויית חייהם נסבה סביב עבודת האדמה. אל המלך אחאב, שעשה את מעשה הנבלה, בא אליהו הנביא והתריס בפניו על המעשה המגונה של לקיחת אדמתו. אל ממשלת ישראל, שעשתה את מעשה הנבלה נגד אוכלוסייה בדואית באום אל חיראן ונישלה אותם מאדמתם, ירדה רק הדממה ולא הופיעה ההתרסה לנוכח המעשה המגונה של עקירת אנשים מאדמתם . בנגב חיים 1,330,000 תושבים מתוכם 320,000 בדואים, החיים על 3.5% משטחו של הנגב, שחלקו הארי אינו מיושב. כדי לתת אדמה לגרעין של בני הציונות הדתית, הנושא את השם "דרור", הוחלט לתת להם את אדמת אום אל חירן, עליה הם חיים כבר 68 שנים. הבדואים משבט אלקיען חיים בנגב מהמאה ה-19. בשנת 1956 החליט המושל הצבאי, בתקופה שהיה בארץ ממשל צבאי, להעביר לוואדי אל חיראן את השבט אל קיאן. מצער, שדווקא את אותו שטח, שלפני 68 שנים הוקצה לשבט הבדואי, הוחלט להעניק לגרעין של צעירים הנמנים על הציונות הדתית, וזאת במציאות שחלקו הארי של הנגב שומם ומשווע לצעירים שיהפכו את האדמה המדברית לכרי דשא פוריים. אני מבקש להסב את תשומת ליבם של בני הציונות הדתית לדברי הנביא ישעיהו. ישעיהו בפרק ה' פסוק י"א מכוון את דבריו למעשים כמו אלו, שמבצעים עתה בני הציונות הדתית, שנתנו את השם דרור לגרעין שמנשל אזרחי מדינת ישראל, היושבים במקום כבר 68 שנים בצו המושל הצבאי שנייד אותם לשם. אני מבקש מבני הציונות הדתית לקרוא את דברי ישעיהו: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשֶָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם...". אולי המצפון יתעורר בעקבות קריאת דברי הנביא ישעיהו ובני גרעין דרור יתנו דרור למאווייהם לעבודת אדמה באחד ממרחבי הנגב השוממים. צפייתי, שהם יקשיבו לנוקד ובולס השקמים מתקוע, עמוס הנביא, שבפרק ב' פסוק ו' זועק, כי אינו מוכן לסלוח: "עַל מִכְרָם בְּכֶסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם".