נירון קיסר ניגן בכינור וצפה בשריפתה של רומא בירת העולם. בנימין נתניהו צופה בלי כינור בשריפתה של ירושלים, טבורו של העולם לפי המורשת היהודית. הוא שרוי בבולמוס מטורף לפטר את היועצת המשפטית האמיצה גלי מיארה-בהרב, ואינו מבין כי זה הקש שישבור את גב הגמל. נתניהו בבולמוס אבל מבין מה הוא עושה. ראש הממשלה יודע טוב מכולם איזה עבירות ביטחון התרחשו בלשכתו (ואני חושד כי בידיעתו המלאה) ורוצה למנוע את בירור העובדות. משבש חקירות סיטוני. לצורך זה גייס את מקהלת הנובחים משורות הקואליציה ובכל הקולות הצורמים שלהם - אלט ובריטון, סופראנו ובס הם תובעים את הדחת היועצת המשפטית. ואילו מיארה-בהרב היא ז'אן ד'ארק של המשפט והדמוקרטיה והצדק ב-2024. הבוקר פרסם מיכאל האוזר-טוב ידיעה מפתיעה-לא-מפתיעה בהארץ, שנתניהו ביקש מהשב"כ להודיע לבית המשפט כי קיום עדותו מסכן את ביטחונו. פחדן-שפן שכמותו, וזאת שעה שנכדינו ונכדותינו לוחמים בעוז בצפון ובדרום ומסכנים את חייהם ואף משלמים בהם. בפועל הוא ביקש מסמך כוזב, והיטיב השב"כ לעשות כשסירב. מצידי, אגב, שיקיימו את ישיבות בית המשפט במהלך עדותו במקלט האטומי של חברו המיליארדר אליו הוא נמלט בכל הזדמנות. אבל אסור לוותר לו. רק שצריכה האמת המהותית - לא המשפטית - להיאמר כאן ועכשיו: מאמציו הנואשים לחמוק ממתן העדות עד כדי הזמנת מסמך מהשב"כ כלשונו של האוזר-טוב הם ההוכחה הניצחת כי מבחינה מעשית חמקנותו מעידה כי מה שמיוחס לו כעבריין נכון גם נכון. אילו האמין כי הוא חף מפשע היה דוחף להקדים את עדותו ולפרטה בהרחבה ככל האפשר. למרבה הצער אי-אפשר כבר לשאול את עורך דינו המנוח יעקב וינרוט מה חשב על נתניהו כשהציע לו לקבל עסקת טיעון. אבל כדאי לברר אצל בועז בן-צור מדוע התפטר מלהגן עליו לאחר שנטש את ארנון מילצ'ן והדס קליין לטובתו, ובכל זאת פרש. על מה שהוא עושה לדמוקרטיה הישראלית יונצח שמו לדראון עולם.