אפרת נומברג יונגר כתבת כלכלית ב"מאקו" המתגוררת במושב הדתי לאומי חמ"ד מספרת בדף הפייסבוק שלה כי במושב בו היא מתגוררת פורסמה מודעה החתומה בשמה של ישיבת "מאור יצחק" - ישיבה חרדית השוכנת במושב והמופנית לתלמידי הישיבה ובה הדרכה מפורטת לתלמידי הישיבה כיצד להתנהג במקרה שהם מקבלים צו גיוס או טלפון מלשכת הגיוס. אפרת שיתפה פוסט ובו צילום המודעה וזו לשון המודעה:
"לבני הישיבה ובעיקר לבני שיעור א'. כל בחור שמקבל צו גיוס או טלפון מלשכת הגיוס וכדו' שייגש לראש הישיבה או למשגיח או לרב בכדי שיוכלו לחזק אותו ולהדריך אותו. ככלל הורו כל גדולי ישראל לא להתייצב בשום אופן. גם עריק לא ילך כל כך מהר לכלא, אבל מי שיתייצב בלשכה עלול מאוד להיות מחויל בכח. בפניה טלפונית עדיף להתחמק בתירוצים או לא לענות, ולא להגיד תשובה עקרונית 'לא מתגייס' וכדו'. כל בחור יקבל את מלא הגיבוי בכל מצב. בברכה הנהלת הישיבה".
וכך כותבת אפרת בפוסט ליד צילום המודעה "זאת מודעה שמתנוססת במרכז המושב שלי. מושב דתי לאומי, שרובו הגדול מגויס כרגע לתפקידים הכי קרביים שיש כבר למעלה משנה. מושב שרוב הנשים שלו לא ישנות כבר יותר משנה. מי כי בעלה, אחיה, הבן שלה, הנכד שלה, אבא שלה מגויס, ומי כי היא עושה לילות כימים כדי להקל על המשפחות שגויסו. מושב, שבהחלטה היסטורית תמוהה, אפשר להקים ישיבה שחורה על שטח במרכזו. מושב שראשי התיבות שלו הם: "חיילים דתיים משוחררים". ככה בדיוק נראית יריקה בפרצוף של כולנו" הפוסט של אפרת עורר תגובות רבות במרשתת. אפרת אישרה לי לפרסם את הפוסט ואת צילום המודעה.
חשוב להדגיש למען ההגינות כי לא ברור בוודאות מי כתב את המודעה (מכתב) והאם הנהלת הישיבה עומדת מאחורי המודעה, הגם שעל פניו מדובר לכאורה במכתב רשמי של הישיבה. חדי עין ודאי שמים לב כי בכתובת הישיבה על המודעה מופיע שם המושב חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים) ללא מרכאות. כלומר השם חמ"ד הוא ללא ראשי תיבות.
ישיבה "שחורה" במושב דתי לאומי מאז שנות ה-60
בהזדמנות זו קצת היסטוריה על הישיבה החרדית במושב חמ"ד הקיימת מאז שנות ה-60. אני מכיר היטב את המושב ואת הישיבה.
מושב חמ"ד הוא מושב דתי לאומי שהוקם ב-1950 בין השאר על-ידי חיילים משוחררים דתיים שלחמו במסגרת פלוגות דתיות וב"הגנה" במלחמת השחרור, ומכאן שמו - חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים). המושב שוכן ליד גנות ומשמר השבעה ומשתייך תנועתית לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי" (מפד"ל לשעבר).
ב-1960 בשנת העשור למושב חמ"ד נפתחה בו ישיבה בשם "חמדת שמואל" - ישיבה חרדית לכל דבר שתלמידיה לומדים לימודי קודש בלבד ואינם מתגייסים לצה"ל. טקס חנוכת ישיבת "חמדת שמואל" נערך במושב חמ"ד בספטמבר 1960 במעמד הרבי מפוניבז הרב יוסף שלמה כהנמן ושר הסעד דאז ד"ר יוסף בורג. ישיבת "חמדת שמואל".
כבר מראשיתה בשנות ה-60 שכנה הישיבה במבנה דו-קומתי גדול על שטח נרחב במרכז מושב חמ"ד לא רחוק ממזכירות המושב ומסניף בני עקיבא המקומי. היה זה באותן שנים המבנה הגדול והבולט ביותר במושב חמ"ד בגלל גודלו וגם בשל מיקומו במרכז המושב.
את הישיבה הקים וניהל לאורך שנים רבות רב המושב הרב שלמה נח קרול במקביל לתפקידו כרב המושב למעשה עד מותו בשנת 1998. הישיבה נקראת "חמדת שמואל" על שם אביו הרב מרדכי שמואל קרול רבה הראשון של כפר חסידים. הרב שלמה נח קרול היה אדם חרדי פעיל ארגון "יד לאחים" מתלמידי ישיבת פוניבז, חתנו של הרב יעקב לנדא מי שהיה רבה הראשי האשכנזי של בני ברק ("כשרות לנדא").
הישיבה החלה בשנות ה-60 עם כ-20 תלמידים ואט אט צמח וגדל מספר התלמידים. במשך שנים רבות שימש הרב ראובן יוסף גרשנוביץ בתפקיד ראש הישיבה. תלמידי הישיבה החרדית לא היו מבני המושב. הלימודים בישיבה היו כאמור לימודי קודש בלבד התלמידים לא שירתו בצבא להוציא אולי מקרים חריגים וקיבלו פטור בשל היותם תלמידי ישיבה.
הישיבה הפכה לחלק מהנוף המקומי במושב חמ"ד. כמה מחברי המושב עבדו בישיבה, במטבח הישיבה ועוד. היו תקופות בעבר שתלמידי הישיבה החרדית עבדו כהכנסה צדדית במחסן התערובת של המושב ובמשקים. בתקופת "הימים הנוראים" העדיפו כמה מחברי המושב שגדלו על בתי הכנסת בעיירות מזרח אירופה להתפלל בתפילות שנערכו בבית המדרש של הישיבה.
יצוין כי ישיבה חרדית במושב דתי לאומי המשתייך לאיגוד מושבי תנועת הפועל המזרחי (מפדל) היא תופעה נדירה למדי בנוף ההתיישבות בארץ. קיימות במספר מושבים דתיים לאומיים של "הפועל המזרחי" מספר ישיבות אולם אלה ישיבות תיכוניות של רשת ישיבות בני עקיבא. כך למשל, ישיבה תיכונית בני עקיבא נחלים" אשר שוכנת במושב נחלים ליד פ"ת או ישיבת כפר הרוא"ה שנמצאת במושב כפר הרוא"ה בעמק חפר.
מתנגדים לישיבה החרדית במושב
לא כולם במושב הדתי הלאומי חמ"ד התלהבו מהרעיון שבמושב מסוגו של חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים) המשתייך לזרם תנועת "הפועל המזרחי" (מפד"ל) תקום ישיבה חרדית. מדי פעם, לאורך השנים, הועלו באספות המושב טענות כי אין זה ראוי ומקובל שישיבה חרדית שתלמידיה לא משרתים בצבא ומצביעים לאגודת ישראל, ישכנו במושב דתי לאומי של המפדל ("הפועל המזרחי") אשר מחנך בניו לתורה ועבודה ולשירות בצה"ל. היו חברים שטענו כי יש לפעול אף בדרכים משפטיות לסגור את הישיבה ולהקים במקומה ועל תשתית המבנים שלה ישיבה תיכונית של בני עקיבא שתהלום את רוח המושב וצביונו הדתי לאומי.
היו כמה מחברי המושב שאף ביקשו לבחון הפסקת כהונתו של רב המושב שלמה נח קרול בשל היותו חרדי ש"אינו מתאים לזרם ורוח המושב" אולם אלה היו במיעוט וקולם וכמעט לא נשמע. לרב המושב שלמה נח קרול שעמד גם כאמור בראש הנהלת ישיבת "חמדת שמואל" הייתה קבוצת תומכים במושב. חשוב לציין כי מבין ראשוני מושב חמד, היו לא מעטים שהגיעו ממזרח אירופה וישיבה חרדית מסוגה של ישיבת "חמדת שמואל" לא הייתה זרה עבורם ולכן לא התנגדו, רובם לפחות, להקמת ולהמשך קיומה של הישיבה החרדית במושב.
ישיבת "מאור יצחק"
לאחר מותו של הרב שלמה נח קרול ב-1998 הוקמה במבני ישיבת "חמדת שמואל" במושב חמ"ד ישיבה בשם "מאור יצחק", ישיבה חרדית ליטאית על שמו של הרב יעקב יצחק באנדער. תלמידיה הם אברכים המגיעים מבני ברק, מירושלים ועוד. הישיבה החרדית במושב חמ"ד התרחבה, הוקמו במקום מבנים נוספים מספר התלמידים גדל משמעותית והיא פועלת עד היום. הישיבה מנוהלת על-ידי עמותה רשומה. יצוין כי לוועד מושב חמ"ד אין יכולת חוקית להתערב בניהולה. מושב חמ"ד משתייך למועצה האזורית שדות דן שחלק ניכר מחברי המועצה הם נציגי כפר חב"ד שהוא הישוב הגדול במועצה.