שכחתי לציין הסבר נפוץ לבעייתיות של מטבע דיפלציוני, אבל לא במקרה. קבלו קצת מיסודות הכלכלה. בהמשך לפוסט הקודם על ביטקוין, מסתבר שצריך לחזור לסוגיית המטבע הדיפלציוני - כלומר, מטבע שערכו ביחס לסל המוצרים עולה על פני זמן. או במילים אחרות, מחירי מוצרים הנקובים במטבע הדיפלציוני יורדים לאורך זמן. יש כאן שתי סוגיות חשובות בגלל שביטקוין, אם ישמש בעתיד ככסף של ממש - כזה שנוכל לרכוש איתו מוצרים ושירותים בכל מקום ובאותה הנוחות שבה אנחנו עושים שימוש בשקלים, יהיה דיפלציוני. ראשית, כפי שאני מסביר בפרק על ביטקוין בפודקאסט "עושים חשבון", מטבע דיפלציוני לא יכול לחיות לצד מטבע אינפלציוני שערכו יורד כל הזמן. שנית, כלכלנים ובוודאי בנקים מרכזיים, סבורים שמטבע דיפלציוני זה ממש רע לכלכלה ולכן לציבור. זה כמובן נשמע להדיוטות לא סביר. הרי כל אחד מעדיף שהכסף שהוא מחזיק בארנק או בבנק יעלה בערכו על פני זמן, לא ירד. ובכן, הסברתי כאן בעבר, וגם בפרק על אינפלציה בפודקאסט, מדוע היעד של בנקים מרכזיים זה אינפלציה מתונה, ולמה דיפלציה זה דבר רע. אם פספסתם את הפרק אז כדאי להאזין (אבל קודם לפרק על כסף - קשה להבין אינפלציה בלי שמבינים מה זה בכלל כסף). אז למה התכנסנו כאן היום? ובכן, שכחתי לציין הסבר מאוד נפוץ להתנגדות של כלכלנים לדיפלציה. זה ההסבר שסיפק פרופסור אילן אלון Ilan Alon כאשר ניסה להתמודד עם טענות הכלכלנים כנגד ביטקוין (לפרטים ראו פוסט קודם). אז תכלס, ההסבר: אם המטבע דיפלציוני אז מחירי המוצרים כל הזמן יורדים. לכן אנשים יעדיפו לדחות רכישות, כתוצאה משקי בית ירכשו פחות מוצרים והמשק ייכנס למיתון. ובכן, ההסבר נפוץ, אבל לא במקרה לא ציינתי אותו. הוא נפוץ בציבור אבל לא בין כלכלנים, והוא פשוט שגוי. למעשה, הוא מבוסס על שתי טענות, שתיהן שגויות. הראשונה היא הטעות הבסיסית גם אם נפוצה, שנובעת כפי הנראה מפרשנות פשטנית של המודל הקיינסיאני, שצריכה פרטית זה מנוע צמיחה, ולכן חיסכון רע לצמיחה. עסקתי בזה לא פעם בהקשר של הטענות השגויות של ירון זליכה. קישור להסבר בתגובות, ואם עדיין לא האזנתם לפרק הפופולרי ביותר בפודקאסט - הפרק על זליכה - גם שם, אם אני לא טועה, יש הסבר. וגם אם האזנתם שווה להקשיב שוב. זה באמת פרק חזק מאוד ואפילו משעשע. אדגיש שזו אינה דעתי האישית, זו הגישה המקובלת במקרו כלכלה. הטעות השנייה היא המסקנה שמטבע דיפלציוני באמת גורם לצמצום (דחייה) של הצריכה הפרטית. זה כבר עולם המיקרו כלכלה. הטענה הזו מבוססת על שתי טעויות: ראשית, מה שחשוב לטיעון זה לא ירידת המחירים האבסולוטית אלא התשואה הריאלית לחיסכון (חיסכון = דחיית צריכה). אם למשל יש אינפלציה של 2% לשנה, ויש לי אפיק השקעה שנותן תשואה שקלית של 5% לשנה, אז כל שקל שלא אעשה בו שימוש לצריכה היום ייתן לי צריכה ריאלית גבוהה יותר ב-3% בעוד שנה. כלומר, ה-5% משמשים לכיסוי 2% אינפלציה ונותנים לנו 3% תשואה במונחי כוח קנייה. אם יש לי לחלופין מטבע דיפלציוני של 3% בשנה, אז דחיית צריכה גם מגדילה ב-3% את כוח הקנייה. כלומר, הטעות היא לחשוב שמטבע דיפלציוני ישנה משהו כל עוד יש אפיקי השקעה טובים לא פחות. שנית, האם תשואה גבוהה יותר בכלל גורמת לדחיית צריכה? כאן התשובה היא אולי, ואם כן, אז בצורה די זניחה. על פניו, נראה שכן, בגלל שהתמריץ לחסוך עולה. אבל כאשר התשואה על החסכון גבוהה יותר, יש גם אפקט הכנסה - האדם שחוסך יהיה עשיר יותר בעתיד. ואם אדם צופה הכנסה גבוהה יותר בעתיד זה דווקא גורם לו לחסוך פחות. בכלכלה זה נקרא אפקט התחלופה ואפקט ההכנסה של שינוי מחיר (מחיר במקרה הזה = הריבית הריאלית), ועבור פרט עם נכסים נושאי תשואה, שני האפקטים פועלים בצורה הפוכה. רגע, ומה קורה אם אין נכסים שנותנים תשואה ריאלית טובה יותר מזו של המטבע הדיפלציוני? אז באמת יהיה מיתון במשק אבל לא בגלל דחיית צריכה אלא בגלל עצירת השקעות. (הסבר בפוסט בקישור) כפי שכתבתי בפוסט הקודם, פרופסור אלון אילן הוא חוקר עם רשימה מכובדת של פרסומים ועם רשימה מכובדת מאוד של ציטוטים למחקרים שלו, אבל תחום המומחיות שלו - על-פי רשימת הפרסומים -זה עסקים ולא כלכלה, ויש לזה ביטוי בהסברים הכלכליים שלו. בכל מקרה, הזמנתי את הפרופסור להתארח בעושים חשבון לפרק המשך על ביטקוין. נקווה שיבוא. מעניין לציין שתומכי הביטקוין מבקרים את הכלכלנים על כך שאנחנו לא מבינים מה זה בכלל ביטקוין, איך זה עובד, ולא טורחים להשקיע שעות רבות בלימוד, כפי שהם עושים. אבל ללמוד קצת כלכלה הם לא טורחים. וכמו שאני מסביר בפרק, אני לא צריך להבין איך מכונות דפוס מדפיסות שטרות כסף בשביל להבין בכלכלה מוניטרית, כך גם עם ביטקוין, ועדיין לא קיבלתי ולו דוגמה אחת של טענה שגויה שטענתי על ביטקוין שנובעת מזה שאני לא מומחה לטכנולוגיה. לעומת זאת, אי-אפשר לנתח תופעות כלכליות בלי להבין כלכלה.