"בית ציוני אמריקה" נוסד בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת ביוזמת ארגון ציוני אמריקה והיה לאחד ממרכזי התרבות הראשונים בעיר. במקור נועד המוסד להתקיים בעיקר כבית תרבות לשירות ציבור דוברי האנגלית. טקס הנחת אבן הפינה לבניין נערך ביום שישי 13בינואר 1950 בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שגריר ארצות הברית בישראל ג'יימס מקדונלד, נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה דניאל פריש ראש העירייה ישראל רוקח ונכבדים נוספים. ראש הממשלה בן-גוריון אמר בדברי ברכתו בטקס "הבית שיורים היום אבן פינתו נועד להדק הקשרים בין הישוב בארץ ובין הציונות האמריקנית. היעודים ההיסטוריים של הציונות לא יתקיימו בלי קיבוץ גלויות". כשלושה חודשים לאחר הנחת אבן הפינה הוחל בבניית הבית. הוא הוקם על שטח של כשישה דונם מאדמות קק"ל בהשקעה של כ-300,000 דולר. על מלאכת תכנון הבית הופקד האדריכל מאיר הורמן מי שתכנן כמה מבנים של ארגון ציוני אמריקה ובהם כפר סילבר. עבודת הקמת הבניין נמשכה כשנתיים וחצי.

טקס חנוכת הבית נערך בל"ג בעומר ב-13 במאי 1952 בחצר הגדולה של הבניין בהשתתפות מאות איש. באירוע נכחו יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק, השרים משה שרת, דוד פנקס, בכור שטרית וגולדה מאיר. כמו-כן נכחו חברי כנסת, ראשי הסוכנות היהודית ברל לוקר ונחום גולדמן, ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח ואישים נוספים. הנחה את הטקס פרד (אפרים) מונסון גזבר ארגון ציוני אמריקה מבוסטון ויו"ר הקמת הבית (על שמו הישוב נוה מונסון). פתחה את הטקס רבקה מירון (מירנבורג) רעייתו של מנהל אגרובנק "זמרת חובבת" ששרה את שיר המנוני ישראל וארצות הברית בליווי תזמורת כלי נשיפה.

לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה הופיע בול דואר מיוחד ומעטפה מבוילת שנרכשו בכמויות גדולות על-ידי הסתדרות ציוני אמריקה לשם הפצתם בקרב ציוני אמריקה - מזכרת נאה מפתיחת הבית. שבועות ספורים לאחר טקס הנחת אבן הפינה לבית ציוני אמריקה נפטר בחודש מרס 1950 דניאל פריש, נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה, והוא בן 53 במותו. הוחלט לקרוא לבניין על שמו. בטקס הסרת הלוט משלט הבניין על שמו של דניאל פריש השתתפה אלמנתו שהגיעה במיוחד מארצות הברית. גם הרחוב הצמוד לבית ציוני אמריקה נקרא על שמו של פריש. עם השלמת בנייתו כלל בית ציוני אמריקה שתי קומות ובהן אולמות וחדרים רבים. בקומה הראשונה שכנה מסעדה-בר וכן משרדי מנהל הבית וצוות העובדים. בקומה השנייה היה אודיטוריום גדול ובו כ-350 מקומות ישיבה ואולם קטן יותר ובו 180-150 מקומות. בקומה השנייה שכנו משרדים לראשי הסתדרות הציונות באמריקה ובהם לנשיא ההסתדרות הציונות באמריקה ולמזכירו בעת שאלה ביקרו-שהו בארץ. המטרה הראשית בהקמת הבית הייתה לשרת את יהודי אמריקה הבאים לבקר במדינת ישראל. במקום פעל משרד-דלפק מידע לתייר שסיפק מידע על חברות הסעה, השקעות הון בישראל ואפילו רשימת רופאים דוברי אנגלית. בתיווך דלפק-משרד המידע נערכו הרצאות ומסיבות וכן סיורים וביקורים לשם יצירת קשרי מסחר או הקמת מפעלים תעשייתיים.

כבר בשנותיו הראשונות היה בית ציוני אמריקה שוקק חיים ופעילות במשך שעות היום והערב נערכו הרצאות וחוגים בנושאים שונים ובהם נושאי אקטואליה, סרטים, אסיפות וועידות. באוקטובר 1955 נפתח במקום קורס להיסטוריה אמריקנית. כן פעל שם אולפן לעברית למתחילים ולמתקדמים וכן כיתות ללימוד השפה האנגלית. בנוסף התקיימו בבית ציוני אמריקה חוגים להסרטה וכן חוג לחובבי מוזיקה בהדרכת מנשה רבינא "בליווי הדגמות מעל תקליטים". בקומתו הראשונה של הבית פעלה ספריה ולידו אולם קריאה. בצדו המזרחי של הבניין הייתה חצר גדולה ששימשה "גן בית ציוני אמריקה" (כיום ניצב בשטח מגדל משרדים פריש-מגדל רסקו לשעבר ) בה נערכו קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. למעשה עד כניסתה של התזמורת הפילהרמונית למשכנה בהיכל התרבות בתל אביב ב-1957 קיימה התזמורת רבים מהקונצרטים שלה בגן בית ציוני אמריקה ורבים הגיעו להאזין לה. מנהלו הראשון של הבית היה יעקב אלקוב מלוס אנגלס. אחריו כיהן כמנהל הבית אליהו (משה?) אפשטיין, וינוגרד דוד טננבאום, אלישע אלמגור, אהרון חייכמן, ובהמשך כיהנו מנהלים נוספים ששמותיהם לא ידועים לי.

ב-5 ביולי 1955 בשעה 8:45 בערב התפוצצה סמוך לגדר קיר גן ציוני אמריקה פצצת הפחדה בשעה שהופיעה במקום הזמרת האידית דינה הלפרין. ההתפוצצות רסיסי הבטון פגעו בד"ר אלחנן הורוביץ חבר מערכת עיתון "הבוקר" וביהודה אנקלביץ בעל משתלה בבני ברק. הם נפצעו קל והועברו לטיפול רפואי. חוקרי משטרה הגיעו למקום ופתחו בחקירה. בהמשך הגיעו למקום שר המשטרה בכור שטרית ועמוס בן-גוריון סגן המפקח הכללי של המשטרה. להערכת החוקרים כפי שדווח אז בעיתונות המדובר בהטלת פצצה למטרת הפחדה בלבד שלא נועדה לגרום נזק או פגיעה בנפש. לא ראיתי בעיתונות דאז ובארכיונים ישנים דיווח על כך שהמקרה פוענח. ב-14 ביולי 1963 נערכה בגן ציוני אמריקה עצרת לציון עשור לבית ציוני אמריקה בהשתתפות ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר. בשנות ה-60 נערכו בבית ציוני אמריקה בממוצע עשרות הרצאות וחוגים בחודש. בנוסף שימש הבניין לאירועים פוליטיים דוגמת כינוסים מפלגתיים ותנועתיים. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליט ארגון ציוני אמריקה למכור את בית ציוני אמריקה אך לבסוף הוחלט לגייס תרומות לשיפוצו. ב-1986 שופץ אולם ההופעות שבמבנה והוסב גם לשימוש כבית קולנוע עם 250 מושבים. במקביל החלה הקמת אולם נוסף בן 400 מושבים. בשנות ה-90 אירח בית ציוני אמריקה את סדרת מופעי הבידור הקומדי סטור, שלימים הפכה לתוכנית טלוויזיה מצליחה מאוד בערוץ 2.

ב-2002 החליט ארגון ציוני אמריקה למכור את הבניין לחברת הנדל"ן "קלדש" שתכננה להקים על המבנה הקיים מגדל מגורים רב קומות. זמן קצר לאחר השלמת העסקה, במאי 2004, מכרה אותו חברת "קלדש" לאיש האופנה אלי טהרי. זה האחרון, כך דווח, תכנן להקים מגדל מגורים של 25 קומות, מעל למבנה הקיים ולייעד המבנה למרכז למעצבי אופנה ישראלית. למנהלת הבית מונתה שולי זיו במקומו של יורם קליינר שכיהן כמנהל הבית במשך שנים רבות. בשנת 2006 מותג הבניין מחדש תחת השם "ZOA TLV". בקיץ 2009 הושלם שיפוץ ועיצוב חדשני נרחב של הבניין בתכנונו ועיצובו של מעצב פנים איטלקי. בפברואר 2012 חזר לפעול בית הקולנוע שבמתחם, בשני אולמות, תחת השם "קולנוע אורלנדו", לאחר הפסקה רבת שנים . במקום נערכים על בסיס קבוע אירועים שונים, ביניהם מופעי תיאטרון, מופעי בידור, הקרנות סרטים, מועדון זמר, כנסים, סמינרים, סדנאות, פסטיבלים, ימי עיון ומפגשים.

בית ציוני אמריקה הוכרז כמבנה לשימור בשל ערכו האדריכלי וההיסטורי ובצדק. מבנה זה חייבים לשמר ולשמור על צביונו ומראהו המקורי. הדבר כנראה לא מרגש יתר על המידה יזמים ובעלי ממון הפועלים מזה כמה שנים להקמת מגדל דירות או משרדים רב קומות ומניב תשואה מעל המבנה הקיים, דבר שיפגע להבנתי בשימורו בצביונו המקורי וקיימת אף סבירות שבעתיד יביא הדבר לצמצום פעילותו של בית ציוני אמריקה כבית תרבות לטובת חנויות בתי מסחר בתי קפה ועוד.