בישראל, השירות הצבאי מסמל לא רק חובה אזרחית אלא גם הזדמנות להשתייך, לתרום ולמצוא משמעות. עבור רבים, הוא מהווה גשר בין נעורים לבגרות. אך יש מקרים שבהם מערכת הביטחון שאמורה לשקף ערכים של שוויון והכלה, כושלת בתפקידה. זהו סיפורה של צעירה, מתמודדת עם קשיים נפשיים, אשר מצביע על כשל מערכתי כואב: במקום לחפש פתרונות מותאמים או להציע אלטרנטיבות, המערכת בוחרת לעיתים פשוט לדחות אותם - הן בגיוס רגיל והן במסלול ההתנדבות. צה"ל כמו גם ארגונים רבים וטובים חורטים על דגלם כי הם פותחים שעריהם גם למי שרוצה להתנדב לצבא. וכך מי שאינו יכול להתגייס לצבא מטעמים רפואיים פיזיים או נפשיים אמור להיות יכול להתנדב. זה גם מה שחשבו ליאת (שם בדוי) ומשפחתה. לאחר שדיווחה לצבא כי היא סובלת מקושי נפשי שבא לידי ביטוי בדיכאון ונטייה לאובדנות, החליט הצבא לשחררה מטעמים רפואיים. היום בשנות ה-2000 יש לציין כי פרופיל 21 אינו נחלתם של מי שמוגדר כסובל מהפרעות נפשיות, אלא מחלה רפואית באשר היא "רפואת הנפש ורפואת הגוף". לאחר שקיבלה פטור משירות בצה"ל הגישה הצעירה בקשה להתנדב לצבא. במשך שנה שלמה של סחבת ביורוקרטית ובקשה לשלוח את אותם מסמכים רפואיים שוב ושוב "נבחנה" בקשתה הלוך ושוב, והיא קיבלה תשובה שלילית. כאשר ניסתה באמצעות אימה לדבר על ליבם הובהר כי רק באמצעות סל שיקום ניתן להתנדב. סל שיקום, למי שלא יודע, מקבל מי שנקבעה לו 50% נכות. כלומר, במילים אחרות, צה"ל שלח נערה עם מוגבלות נפשית, להתמודד עם ביטוח לאומי כדי שיעלו את אחוזי הנכות שלה כדי שתהה זכאית לסל שיקום, תהליך שלוקח שנה במדינת ישראל, וזאת כדי שאולי בסוף התהליך תוכל להתגייס לצבא. מיותר לציין כי תהליך ארוך ומייגע עם ביורוקרטיה קשה מייאש יותר ויותר. האם כך מסייעת החברה למי שסובל מקושי נפשי? האם נערה מתמודדת נפש שסיימה 12 שנות לימוד במגמת רפואה בהצטיינות לא תוכל לסייע לצבא ולו במעט ולהביא לידי ביטוי את כישוריה ויכולתיה? האם כך החברה נוהגת? במקום לדאוג שהאדם ירגיש שווה בין שווים, היא מבדלת אותו? צה"ל לא פעם מתגאה בכך שמשלב אנשים עם מוגבלות בשורותיו. כך לדוגמה ניתן לראות פרסומים על מתנדבים על הרצף האוטיסטי שמסייעים לצבא. כנראה שאוטיזם היא מוגבלות יותר סקסית לעומת מוגבלות נפשית, וכך בוחר צה"ל להשאיר מאחור את מי שכל חטאו שלקה בנפש ואינו מזיק לאף אדם. ידוע שאחד מיתרונות השירות הצבאי הוא להכשיר את הנער או הנערה לחיים האמיתיים. מדוע מפגועי הנפש, אשר צריכים זאת כמו כל אחד אחר ואפילו יותר נשללת הזכות? במה הם פחות טובים? יש כאן הזדמנות גדולה שהחברה מפספסת. יש סיכוי גדול לשלב את מתמודדי הנפש לאחר שירות צבאי בחברה, אך במקום זאת, צה"ל בסירובו לגייסם, מבסס ומקבע את מחלתם ומוקיע אותם ממסלול החיים במדינת ישראל, הכולל בית ספר, צבא, לימודים גבוהים ותעסוקה. ליאת גדלה והתחנכה על אהבת הארץ, ציונות, סיימה 12 שנות לימוד בהצטיינות, 10 יחידות רפואה וציון משוקלל שיכול לאפשר לה ללמוד בכל פקולטה בכל אוניברסיטה שרק תחלום עליה. אבל, לצבא זה לא מספיק טוב. וכך ליאת נענשה פעמיים. פעם אחת בשל המחלה הנפשית ממנה החא סובלת ופעם שנייה בשל הדחייה של הצבא שרואה בו פסולת גיוס ואפילו פסולת התנדבות לצבא. וכך נשארה ליאת מאחור ולא זכתה ללבוש מדים. היה מיטיב לעשות צה"ל לו היה נותן את ההזדמנות למתמודדי הנפש להציג את עצמם בפני קב"ן צבאי, שיוכל לתהות על קנקנם, מעבר לחוות דעת פסיכאטרית בקהילה, ולא לקבוע באבחת חרב כי כל מי שקשה לו להתמודד עם מורכבות החיים צריך לקבל מכה נוספת ולמנוע ממנו את הזכות לשרת את ארצנו.

הצד של הצבא: גישה שמרנית

מובן שצה"ל פועל תחת קריטריונים בריאותיים ונפשיים מחמירים במטרה לשמור על כשירות המשרתים. אך גישה זו, כשהיא מוחלת בצורה עיוורת, מתעלמת לחלוטין מהייחודיות של כל מקרה. צעירים וצעירות המתמודדים עם קשיים נפשיים אינם בהכרח פסולים משירות. רבים מהם יכולים להשתלב בתפקידים מותאמים שאינם דורשים מאמץ נפשי או פיזי כבד. יתרה מכך, דווקא מסגרת יציבה ותומכת כמו הצבא יכולה להיות עבורם עוגן משמעותי בחייהם. דחיית הצעירה מהגיוס וגם ממסלול ההתנדבות, אינה עוול אישי בלבד. היא שולחת מסר לחברה כולה: מי שמתמודד עם קושי נפשי נחשב "אחר" - כזה שאין בו צורך. מעבר לפגיעה הנפשית האישית, יש כאן גם החמצה חברתית. החברה הישראלית, שבה השירות הצבאי הוא כרטיס כניסה מרכזי לחברה, מפספסת הזדמנות לשלב אוכלוסיות ייחודיות בעלות פוטנציאל. מניעת הזכות להתגייס - אפילו במסלול התנדבותי - היא בגדר עוולה. מדובר לא רק בהחמצת פוטנציאל אישי אלא גם בניתוק אוכלוסייה שלמה מהחברה הישראלית. כאשר צה"ל דוחה צעירים וצעירות עם מוטיבציה לתרום, הוא מאבד לא רק אנשים מוכשרים, אלא גם הזדמנות לשנות חיים. על המערכת להתאים את עצמה למציאות המורכבת של ימינו, ולהציע פתרונות שיביאו לשילוב במקום דחייה - כי חברה חזקה היא חברה שמכילה את כולם.