- באורח עקרוני אני מסכים עם בן כספית שהפסקת האש בלבנון היא "הרע במיעוטו". אבל מה זה וכמה זה "הרע במיעוטו"? איני יודע להעריך. הרי מה שבנימין נתניהו הבטיח הערב הוא חזרה על דבריו בתום מהלכים צבאיים קודמים.
לעומת זאת נפתלי בנט ואביגדור ליברמן הזהירו בעבר כי מדיניותו של נתניהו תוביל ל-7 באוקטובר, וכך הווה. אז אולי כדאי להפיק לקחים ולהאזין להם כבר עתה? אני מצרף את עצמי ל-31 האחוזים שהגיבו בסקר של ערוץ-12 ב"לא יודע" באשר לעמדתם כלפי ההסדר בלבנון הנכנס מחר לתוקף.
- לעומת זאת אני שותף לדעה כי צה"ל נחל ניצחון חד-משמעי בעזה ובעיקר בלבנון. זה לא פוטר אותו מן האחריות לכישלונו ב-7 באוקטובר, אבל התאוששותו היא עובדה מעודדת. איני רוצה לשקוע שוב בשאננות, אך מה שעבר עליו - ועל המילואימניקים בדיגוש - הוא צל"ש מזהב.
- ובכן מדוע אין גם הסכם בעזה? ואין עסקת חטופים? כי נתניהו מסרב לסיים את העימות שם כדי לא להוציא את צה"ל מן הרצועה. תשלום לאיתמר בן-גביר ולשלמה קרעי ודומיהם, עוכרי הדמוקרטיה והממשל התקין.
- כבר סיפרתי כי בספרו המרתק של בוב וודוורד War נכתב כי שר החוץ האמריקני בלינקן אמר ליורש העצר הסעודי המתוחכם MBS כי בישראל סבורים שהוא לא רוצה באמת בכינון מדינה פלשתינית, האם זה נכון? ותשובת הסעודי הערמומי והרהוט התעלמה מן השאלה אם הוא רוצה. תשובתו לבלינקן: "אני צריך מדינה פלשתינית". נתניהו מונע כל דיון, בסך-הכל דיון, בנושא. (בספרה האוטוביוגרפי החדש - לפי פרסום בעיתון, לא קראתי - אנגלה מרקל משבחת את אהוד אולמרט אבל מטיחה בנתניהו כי מנע כל הסכם מדיני.)
- מה המשמעות? נתניהו הודיע הלילה כי ימשיך להילחם במיזם הגרעין האירני, וזו כמעט הכרזת מלחמה. הוא מעוניין בכוונה במתח צבאי-ביטחוני לשיקום מעמדו הפוליטי. על דברים כאלה לא מצהירים אלא אם רוצים בפרובוקציה. (When you have to shoot - shoot don't talk)
רק שלצורך התמודדות עם אירן נחוצה ברית בהשתתפות ארצות הברית ובריטניה וערב הסעודית וישראל ומצרים וירדן והאמירויות. כאשר נתניהו אינו מוכן לשלם אפילו מס שפתיים למשא-ומתן המדיני הברית הזו אינה יכולה לקום וישראל מפסידה הישג אדיר, כמעט כמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן. הכל בגלל מסמר קטן בדמותו של איתמר בן-גביר ודומיו בליכוד.
- ובכן, א-פרופו לסיום: בכנסת מכהן אחד אביחי בוארון מהליכוד. לא סימפטי, לא נעים, מחוספס, קיצוני. איני מכירו. בכל פעם שרואה אותו בטלוויזיה אני חש נחת ששוב איני צריך להימצא שם במזנון ולדבר עם מחוקק כזה. אלוהים אדירים, להשוות בינו לבין חנן פורת, למשל.
היום קרא לפטר את הרצי הלוי ורונן בר על כישלונם. (כפי שהעירה יונית לוי נתניהו בנאום התפאורה שלו דווקא שיבח את צה"ל והשב"כ.) ואני שואל את עצמי כיצד יכול מחוקק או כל אדם מן היישוב, שיש לו מידה של יושרה, אינטגריטי, לקרוא לפיטורי הלוי ולנתק מתביעתו את האחראי העליון והראשון נתניהו. הוא לא מתבייש? לא יודע. אבל אמרנו כבר, הוא מחוספס, לא נעים. ח"כ להרע.