אין לי איך להגן על ההסכם. אני לא אוהב אותו. יש לי הסתייגויות. אבל... וזה אבל גדול... אני נותן לנתניהו את הקרדיט שהוא יודע טוב יותר ממני מה הוא עושה.
בשנה האחרונה הוא הוכיח לי שהוא היחידי שמבין את המלחמה הזאת לעומק. הוא הוכיח לי שהוא מנהל את המלחמה בחוכמה.
אם לא וההתעקשות שלו לנהל את המלחמה כמו שהוא מבין ולא כמו שמערכת הביטחון לחצה עליו והפוליטיקאים והתקשורת, אני מאמין שהיינו במקום רע מאוד.
ולכן, למרות שקשה לי לפרגן להסכם אני מפרגן לנתניהו שהוא עושה את הדבר הנכון. אני בוחן אותו, אני עם עין פקוחה עליו, אני לא נרדם בשמירה.
אבל אני מחכה בסבלנות לראות מה יוליד יום. אני יודע שאנחנו עדיין לא בנקודת ה-end game. אני מאחל לנתניהו ולכולנו בהצלחה במהלך ושיום אחד נסתכל אחורה ונגיד ששוב הוא צדק, שזה היה ההסכם הנכון בזמן הנכון. ואמרו אמן.