עורכת "דבר הפועלת" (ירחון נעמת)
ב-1973 מונתה צביה כהן לעורכת "דבר הפועלת" שהיה ירחון נשים שנוסד בשנת 1934. בתקופתה כעורכת שונה שמו של העיתון ל'ירחון נעמת' ובמסגרתו הופקו חוברות ומדריכים רבים לקידום מעמד האישה בהן: "אישה שקולה" - מדריך כלכלי; "דברים לגופך" - מדריך לבריאות האישה; "מורה נבוכות" - מדריך לדיני אישות; מדריך לחיסכון בבית; "איך לעשות כסף בבית" - דרכים ליוזמה אישית; "אלפון לחיילת" - מדריך למשרתות בצה"ל ועוד.
צביה יזמה וערכה את הלכסיקון "נשים בישראל" שחשף את דמויותיהן של נשים שלא זכו למקומן הראוי בהיסטוריה. כמו-כן, כתבה וערכה חוברות הקשורות במעמד האישה במסגרת נעמ"ת וחוברות על זכויות ושירותים לקשישים מטעם עיריית תל אביב יפו וכתבה את הפרק על הח"ן באנציקלופדיה "צה"ל בחילו".
ב-1995 פרשה מעריכת ירחון נעמת והצטרפה לטלוויזיה הקהילתית תל אביב יפו (ערוץ98) והשתתפה בעשיית סרטים בנושאים אישיים וחברתיים.
צביה הייתה חברה בשורה של גופים ומועצות ציבוריות ובהם, מליאת רשות השידור, ועד אגודת העיתונאים, המועצה לישראל יפה, מועצת שירותי בריאות כללית והמועצה של קרן תל אביב לפיתוח. בשנים 2001-1998 כיהנה כיו"ר מועצת ארגוני נשים בישראל.
פרסים ועיטורים
בשל פעילותה העיתונאית והחברתית הרבה, זכתה צביה כהן לשורה של פרסים ועיטורים. בינואר 1967 הוענק לה פרס ע"ש שרה רייכנשטיין על הראיון הטוב ביותר "פלמחאיות ראשונות מספרות על ימים ראשונים" שפורסם ב"למרחב" (1966). ב-1970 הוענק לצביה כהן פרס שווימר לעיתונאות (ע"ש וולטר שווימר) המוענק לעיתונאים מצטיינים בשטחי הרפורטז'ה והפובליציסטיקה.
ב-2007 הוענק לה אות יקיר העיר תל אביב -יפו. האות מוענק מדי שנה לתושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם.
ב-2023 זכתה בפרס מפעל חיים על-שם רות וברוך רפפורט לנשים פורצות דרך. פרס על מפעל חיים לאישה מעוררת השראה. בין נימוקי הפרס נאמר כי צביה באמצעות פעילותה הענפה בתקשורת ובארגוני נשים תרמה רבות להעצמת נשים. היא נתנה בידיהן כלים לממש את עצמן ולשפר את עולמן. היא סיפקה לנשים מידע על זכויותיהן והניעה אותן להיאבק על זכויות נוספות. בפרסומיה הפגישה אותן עם דמויות פורצות דרך, כדי שאלה יהיו עבורן מקור השראה.
דור הולך ונעלם של גיבורות ערכיות
העיתונאית ליאורה עייני כותבת בדף הפייסבוק "צביה האהובה הייתה אישה חכמה ולוחמת זכויות נשים ומיעוטים. היה לי הכבוד לעבוד לצידה. יהי זכרה ברוך".
יו"ר נעמת, חגית פאר ספדה לה בדף הפייסבוק: "כהן השתייכה לדור הולך ונעלם של גיבורות ערכיות, מסורות ומחויבות לשליחותן לתת קול לנשים שקולן לא תמיד נשמע. היא ערכה במשך שנים רבות את "ירחון נעמת" אשר בתקופתה יזם פרויקטים מיוחדים שהצליחו להביא אל סדר היום הציבורי נושאים וסוגיות חדשניות לזמנן". כהן התעמקה בכל נושא בו חשבה שירחון נעמת צריך לעסוק ודאגה להנגיש נושאים סבוכים לציבור הקוראות (והקוראים) בשפה ברורה ונהירה".
צביה הייתה נשואה לדוד כהן מהנדס מחשבים, שהיה מנכל חברת י.ב.מ במשך 17 שנים מ-1967 עד מותו במאי 1984.
צביה כהן הובאה לקבורה (27.11.24) בבית העלמין בקריית שאול הותירה אחריה שני ילדים: אייל כהן, תמר ברנדויין, נכדים. נינים ואח עמוס ברגנר.