דני קושמרו הציג בפתיחת "אולפן שישי" בערוץ-12 כל כך הרבה עוולות הקשורות בבנימין נתניהו, שחשבתי כי אם זה יימשך ככה לא יהיה מקום לתוכנית, רק להקדמה. איום ונורא להבין בכמה מעשי ומחדלי זדון ביבי מעורב. הנה כמה: - אורי משגב לעג לעבד הנרצע יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה - מי שהתייצב לחרפתו בשעתו על מדרגות בית המשפט - וטען כי נתניהו לא יוכל להעיד ביום רביעי הן מפני שלא עדכנו אותו כיושב-ראש הכנסת והן מפני שיהיה צורך בראש הממשלה בהצבעות. בדיחה, אנחנו שהסתובבנו עשרות שנים במסדרונות הממשלה והכנסת יודעים כי אין דבר קל יותר מאשר לסדר לנתניהו "קיזוז" בהצבעות על-מנת שיוכל להעיד. אני משוכנע כי יאיר לפיד ייאות להתקזז איתו בהצבעות, ברצון ובצדק. - גיא פלג מיטיב להבין את המצב. נתניהו חושש מן העדות בשלב בו יידרש לענות לשאלות התביעה. כי אין לו תשובות ענייניות. - איך משפחת נתניהו אינה מתביישת לתבוע מהמדינה מעמד של נפגעת בשל ירי שני קפצונים וחצי לעבר ביתה בקיסריה, כשלא נתניהו ולא שרה נכחו בו? זה סממן של קמצנות וחמסנות. אבל מי צריך סממנים חדשים של קמצנות באוהלם? יש כל כך הרבה ישנים. - מדוע יאיר נתניהו אינו גר בארץ בחלק מכריע של המלחמה? פוחד? - ביום שמאיר דגן התפטר זומנה קבוצה של עיתונאים אל המוסד והוא שפך בפנינו אש וגופרית על נתניהו. להערכתי חלק מן הביקורת אינו משכנע. אבל תמצית הדברים נכונה גם נכונה. - לצפות בקטע קצר בו נאם בני בגין בעצרת מחאה למען החטופים, ולהתגעגע, להתגעגע, להתגעגע. - מי מדבר בחוצפתו על אכיפה בררנית? הממשלה אשר אחד משוטריה הבכירים, כמובן איש של איתמר בן-גביר, חשוד כי מנע באופן בררני חקירה נגד מחבל יהודי שהשתולל נגד הפלשתינים ביהודה ובשומרון. - סדר יום: על לפיד, בני גנץ ויאיר גולן להעלות הצעה לסדר היום במליאת הכנסת הקובעת כי ממשלת ישראל לא תקים ממשל צבאי של קבע ולא תחזור להתיישב ברצועת עזה. את נוסח ההצעה יש לתרגם מיד לאנגלית ולצרפתית ולספרדית ולערבית. לטובת מדינת ישראל. להחלשת ממשלת הזדון של ישראל. - "הבימה" העלתה היום מופע של שירי אהבה. מעט היו יפים מאוד, כמו "עטור מצחך זהב שחור". אבל מופע שירי אהבה בישראל בלי שיר השירים ושלמה אבן-גבירול וחיים נחמן ביאליק ונתן אלתרמן ונעמי שמר (מעט, דליל) ורחל ולאה גולדברג וזוהר ארגוב וזלדה; ובלי שיר על אהבת ירושלים או הכנרת או עמק יזרעאל או מטולה ומנרה; ובלי העצב המלווה את האהבה במקרים רבים בחיים הוא אירוע שנערך ברשלנות, בלי מחשבה תחילה. זו "הבימה" נכון?