השנה היא 2026. הליכוד, שהוביל (ביחד עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית) את ישראל להתנחל מחדש בעזה ומנע נורמליזציה במרחב גם בזמן שסוריה, לבנון ועירק חלשות מאי פעם וסעודיה ומדינות אחרות חפצות מאי פעם, על 15 מנדטים בסקרים, בזמן שנפתלי בנט, יאיר גולן ויאיר לפיד על 15 כל אחד (בני גנץ ואביגדור ליברמן מתחלקים ב-15 נוספים). יום הבחירות מגיע, וקמפיין הדיסאינפורמציה במימון מיליארדרים זרים עושה את שלו: בנימין נתניהו מקבל 30 מנדטים בהפתעה אדירה ובעזרת המון, המון התערבות חיצונית, קואליציית החורבן על 55 מול 59 לקואליציית השינוי כולל עבאס. שישה מנדטים נוחתים אצל חד"ש, בל"ד ותע"ל, הערביות המוקצות. פילבר מצייץ "אמרתי לכם". בג"ץ - שבחיים לא יעשה את זה, אבל בואו איתי רגע - מקבל את העתירה לביטול הבחירות אחרי שמוכח שכסף זר שימש את הליכוד ושות׳ כדי להטות את הבחירות "למען העם", ומחייב הליכה לבחירות חדשות. השלב הבא ברור לכולם - ולמרות שרומניה היא דמוקרטיה הרבה יותר צעירה מישראל, אין ספק שהוא לא יהיה ׳קבלה שלווה של התוצאות׳ מצד המפסידים. למעשה, יש סיכוי הרבה יותר סביר שכל הכסף הזה, ביחד עם קמפיין הסתה של 20 שנה, היעדר גבולות מוסריים והמון נשק שחולק לאזרחים בהפקרות שאין כדוגמתה (תודה בן-גביר) בצד משטרה שהיא מיליציה פרטית, יתורגמו לתפיסה בכח של השלטון בידי הממשלה (שתכהן כממשלת מעבר בשלב זה). ואז מה? כלומר, חוץ מזה שבני גנץ יבקש מהצבא לנהוג באיפוק, כי ממלכתיות. אז מה?