פרשן ותיק וסמכותי כאהוד יערי פתח היום את דבריו בחדשות-12 בשתי מלים: "חג שמח". בשנים הקרובות השניות האלה ישודרו בכלי התקשורת עשרות פעמים אם לא יותר. אך איננו יודעים באיזו נימה. אפשר שיהללו וישבחו ויקלסו את יערי שהיטיב להבין את ההתפתחות בסוריה. אפשר שילעגו לו ללא רחם מפני שתחזיתו הוורודה הופרכה. איש אינו יודע. באוקטובר 2023 קרסה מערכת המודיעין הישראלית בצה"ל ובשב"כ בעקבות הקונספציה רוויית האיוולת של בנימין נתניהו ש"הכסף יענה את הכל", כלומר שהוא קונה שקט. אבל בנובמבר 2024 התרסקו כל מערכות המודיעין של ישראל וארצות הברית ורוסיה ואירן, שלא ידעו לזהות כי האירוע בסוריה יהדהד אלף מונים בהשוואה למה שאירע בגבול עזה. איך זה קרה? בשאר אסד לא ידע. לכן לא הזעיק את בני בריתו בטהרן ובמוסקבה. אבל מדוע - ואיני מצטער על כך, חלילה - הם זנחו אותו לאנחות? הרי זה כישלונם המובהק. אחרי מלחמות המגן של ישראל ב-1967 וב-1973 זעמו הרוסים על המצרים כמעט בפומבי. מדוע? מפני שתבוסת צבאותיהם ביבשה, בים ובשמיים הבליטה את עליונות הנשק המערבי על התוצרת הסובייטית, עליונות הדמוקרטיה על הדיקטטורה. האם כך גם עתה? במלחמה הנוכחית המסקנות יותר מורכבות. צבא של מהנדסים וחקלאים ומדענים ומורים וטבחים ושרברבים ורופאים שינה ב-14 חודשי לחימה מורטי עצבים תחת ממשלה מסיתה ומסיטה את פני האזור, אבל במחיר כבד של הפיכתה למצורעת ברחבי העולם. עתה השתפר מעמדה הצבאי של ישראל לאין-ערוך. ואלמלא היה לנו כשל עם ממשלה כזאת הנוטה לדיקטטורה ואינה מבינה את מגבלות הכוח - היינו עומדים עתה לא רק לאחר עסקת החטופים אלא עם טיוטה לברית הגנה בהשתתפות ארצות הברית, ערב הסעודית, מצרים, ירדן, האמירויות ואפילו מדינות המאגרב בצפון אפריקה כדי לבלום את הגרעין האירני. ובכן לאן זה מוביל? יערי טבע את המטבע - "חג שמח". המציאות תקבע אם מתלווה לצמד מלים אלה סימן שאלה או סימן קריאה.