הפטרת השבוע היא מספר עובדיה. הספר הקצר ביותר בתנ"ך, המכיל רק פרק אחד. הקשר בין ההפטרה מספר עובדיה ובין פרשת "וישלח" - הוא דרך המילה אדום. אדום זו ממלכה ששכנה בדרום עבר הירדן המזרחי. בפרשה השבוע בספר בראשית בפרק ל"ו, פסוק ח' מודגש, כי "וַיֵּשֵׁב עֵשָׁו בְּהַר שְׁעִיר, עֵשָׁו הוּא אֱדוֹם". ובפסוק ט' ישנה הבהרה נוספת: "עֵשָׁו הוּא אָבִי אֱדוֹם בְּהַר שְׁעִיר". מכאיב, שדווקא עשו אחי יעקב, הוא אבי ממלכת הרשע. תְּהוֹמִיּוּת הרוע באה לידי ביטוי בהוויית חיי ממלכת "אדום" ובנבטים שֶהִצְמִיחָה. עשו הוא אבי הרוע, המתגלם בתופעות המזוויעות בפרשת השבוע וביתר הרחבה בהפטרה אנחנו עדים, שאדום נחושה להתנכל לְקִיּוּמִיּוּת יהודית בארץ ישראל. משאת נפשה של אדום לא לתת לַקִיּוּמִיּוּת היהודית מרחבי חיים. כואבת המציאות, כשמצד אחד ישנו צו תורני הומני ומאד אנושי, אותו ציווה משה רבנו בספר דברים פרק כ"ג פסוק ח', הדורש מאתנו: "לֹא תְּתָעֵב אֱדוֹמִי, כִּי אָחִיך הוּא". בעוד פני משה לכינון חיי שלום עִִם הָעַם האדומי, קיימת מציאות חיים כואבת. מציאות רווית שפיכות דמים, שאדום כופה על עם ישראל. לאורך ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון אנו עדים להתנכלות מדממת ומכאיבה של זדון אדומי. כואב, שציווי מקראי דורש מאתנו לחתור לכינון מציאות של שלום עם אדום, ואדום לא פסקה להתנכל לקיומנו. עובדיה בנבואתו זועם על ממלכת אדום שהצטרפה לצבא בבל במצור על ירושלים בנוטלה חלק משמעותי בהשמדת הבית הלאומי הראשון בשנת 586 לפני הספירה. יתרה מזאת מדגיש הנביא עובדיה את פשע הטבח הבלתי נסלח שאדום ביצעה בפליטי חרב של העם היהודי, כשנבוכדנצר מלך בבל הִגְלָה את עַם ישראל בבלה. בפסוק ג' אנחנו מתוודעים להתרסת עובדיה: "זְדוֹן לִבְּכֶם הִשִׁיאֲכֶם שׁוֹכְנֵי בְּחַגְוֵי סֶלַע מָרוֹם בִּסְדוֹם". אנשי סדום, צאצאי עשו, ביצעו מעשי פשע נגד האנושות בטבחם בפליטים יהודים חסרי אונים והיו שותפים של בבל בהחרבת הבית הלאומי הראשון. אדום המשיכה בהתנכלויותיה לעם ישראל. הורדוס צאצא אדומי נושא באחריות למעשי טבח אכזריים בממלכת החשמונאים. בספרות התלמודית השם אדום הודבק לעולם הרשע הרומאי, שהתנכל לקיום העם היהודי כישות לאומית עצמאית בארץ ישראל בהחרבת הבית הלאומי השני. למרבה הכאב, גם באלו הימים לא פסקה האיבה, המבקשת להתנכל לְקִיּוּמִיּוּת יהודית בארץ ישראל, ואת פצעי ההתנכלות הזו אנחנו כואבים מיום שבת, יום שמחתה של תורתנו בחודש תשרי תשפ"ד. אני מאחל לנו, שנזכה להגשמת משאלתו של הנביא עובדיה ואנחנו, בני יעקב, נזכה במדינת ישראל שלנו רק לעולם של אור. ועם ברכת האור של הנביא עובדיה, אני מברך את כולנו בעתיד של אור ותקווה לימים טובים יותר.