מאבק גדול מתחולל בימים אלה בין הממשלה בכלל ושר המשפטים יריב לוין בפרט, לבין בית המשפט העליון בכלל ומ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית. על-הפרק: ניסיונו של השר לוין למנוע את מינויו של השופט עמית לכהונת נשיא בית המשפט העליון - וזאת בניגוד לנוהג הקיים למנות לתפקיד את השופט הוותיק ביותר (שיטת הסניוריטי), ולמנות שופט אחר, לתפקיד הרם. אין זה סוד כי מועמדו הוא השופט יוסף אלרון. בין השר לוין לבין השופט עמית קיימת יריבות אישית. השר לוין רואה בשופט עמית שמאלן חתרן וקפלניסט מתחסד, שמנצל לרעה את תפקידו כדי לפגוע בערכים שאותם מנסות לקדם הקואליציה והממשלה; השופט עמית ועמיתיו בעליון, לעומת זאת, רואים בשר לוין מהפכן שמונה ופועל במטרה לפגוע בעצמאות המערכת המשפטית ולהכפיפה לפוליטיקאים בכלל ולממשלתו של בנימין נתניהו, בפרט. ברשימה דלהלן - יש לראות בראש וראשונה כמעין חוות דעת ציבורית. מצאתי לנכון לעסוק בנושא שהוא קרוב לליבי, ולבחון את שאלת השתתפותו/נוכחותו של השופט עמית כחבר בוועדה לבחירת שופטים בדיוניה לבחירת נשיא בית המשפט העליון; ולהתריע מפני השתתפות השופט עמית בחלק מדיוני הוועדה תוך ניגוד עניינים מובנה ופסול שבו הוא מצוי (בכלל, מכיוון שדיוני הוועדה מתנהלים בדלתיים סגורות, השופט עמית לא אמור לשמוע או לדעת מי מחברי הוועדה אמר מה, לגנותו או לזכותו). נזכור נא: הפרקליטות נוהגת להעמיד לדין פלילי אישי ציבור כדבר שבשיגרה בגין עבירה של השתתפות בדיונים תוך ניגודי עניינים (ראו פסיקה בהמשך). והנה, השופט עמית השתתף באחרונה בחלק שדן בנהלי הדיון לבחירת הנשיא בטענה שזה עניין כללי. הקרב יוכרע, קרוב לוודאי, בתקופה הקרובה. עם או בלי פסק דין של בית המשפט העליון, ייאלץ השר לוין להעמיד להצבעה את מועמדות השופט עמית לכהונה. לא נהיה מופתעים אם השופט עמית ייבחר בוועדה על-ידי הרוב (המצוי) לכהונת נשיא בית המשפט העליון. נסיונו של השר לוין להתנות הצבעה בבחירת נשיא לעליון בהסכמות מצד השופטים חברי הוועדה למינוי שניים ממועמדיו של לבית המשפט העליון, בעייתי ביותר. ולו בשל זאת שהוא דוחק את השופט עמית לפינה: אם יסכים השופט עמית לתנאי זה - הרי הוא עלול לחטוא בעבירה של הפרת אמונים. ובזאת לא יסתכן. ייאמר כאן: דעתי האישית היא (י.י.): אין פסול במינוי השופט עמית לכהונה הרמה, גם אם למצער מדובר בכורח בל יגונה. שום מועמד אחר שיקודם מטעם הממשלה ו/או את שר המשפטים וייבחר לא ישרת אותם (נתניהו חש זאת על בשרו, ע"ע אביחי מנדלבליט, שי ניצן, רוני אלשיך). ברי, כי השופט עמית מתאים וכשיר וחרוץ ומשפטן דגול ומנוסה.

במאזן הכוחות הקיים בוועדה, התוצאה ידועה מראש: מאבקו של השר לוין נראה אבוד; השופט עמית ימונה ויכהן בתפקיד נשיא העליון עד אוקטובר 2028 (אלא אם יצליח השר לוין להוביל ממש ברגע האחרון חקיקה לשינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים). מינויו יאפשר לשר לוין ולנשיא הנכנס עמית להידבר ולנסות ולהגיע להסכמות.

בנסיבות שנוצרו, מצופה מהשופט עמית להפסיק להשתתף בדיוני הוועדה לבחירת שופטים כשזו דנה בסוגיה הנ"ל, שמא יכתים עצמו בחשד לעבירה. גם לא בדיונים עקרוניים. חובה על השופט עמית לדקדק יותר ויותר, נוכח האיסורים בחוק וההלכות הפסוקות בנושא זה. נפרטם להלן.