יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, הַנֵּר הָאֲמִתִּי / הרצל חקק הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, הַנֵּרוֹת מְאִירִים וּמַשֶּׁהוּ מִן הֶעָבָר חוֹזֵר אִתָּם - וְגַם הַשִּׁירִים: אוֹתוֹ כַּד קָטָן, שֶׁשַּׁמְנוֹ נָתַן. הֵפִיחַ חַיִּים, נְשָׁמָה לְנֵרוֹת, הִדְלִיק אֶת הַלְּבָבוֹת וְהָאוֹרוֹת. וּמָה אֲנַחְנוּ? כְּמוֹ נֵר קָטָן, מוּלֵנוּ אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה, הַסֶּלַע הָאֵיתָן: הַשְׁרָאַת הַגִּבּוֹר שָׁבָה כְּאוֹר. נִצָּב מוּל מַעֲצָמָה חוֹבֶקֶת עוֹלָם, יָחִיד מוּל רַבִּים, אֶחָד מוּל כֻּלָּם. לֹא פּוֹחֵד מִיָּוָן הָאֵימְתָנִית, כְּתֹנֶת אוֹר לוֹ: אֱמוּנָה אֲמִתִּית, רוּחָנִיּוּת כַּחֲנִית. עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ לֹא יְוַתֵּר. לֹא יָנוּם, הוּא הַנֵּר הַבּוֹעֵר. יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי יָדַע לִהְיוֹת לַפִּיד לְעַמּוֹ בַּחֲשֵׁכָה. בֶּאֱמוּנָתוֹ, בְּעֹז רוּחוֹ, גָּבְרָה הַיַּהֲדוּת וְגַם נִצְּחָה. גַּם הַיּוֹם אָנוּ זוֹכְרִים אוֹתְךָ, יְהוּדָה, הַנֵּר שֶׁלְּךָ עֲדַיִן בְּחַיֵּינוּ בּוֹעֵר, וְלָנוּ רַק תְּפִלָּה צַחָה, כְּהִלָּה בַּחֲשֵׁכָה, וְהִיא תְּהִלָתְךָ.

שם השיר

"יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, הַנֵּר הָאֲמִתִּי" הוא שֵׁם מעניין ומסקרן, שמסביר בתִמצוּת מהו תוכן השיר: השיר ידבר על יהודה המכבי, שהוא הנר האמיתי והדרך שלו משפיעה לאורך ההיסטוריה על חיי העם היהודי. יהודה המכבי מהווה השראה לאנשים מעמנו מתקופתו עד לימינו ובכלל, שכן הוא היה גיבור ולא פחד להילחם מול היוונים ששלטו אז בארץ. יש בשיר ארבעה בתים בהם יש שילוב של עבר והווה. השיר פותח בתמונה מההווה - בכל שנה נרות החנוכה דולקים ומאירים, אך משהו מהעבר חוזר ביחד איתם וגם שירי חג החנוכה שאחד מהם הוא "כד קטן שמונה ימים שמנו (השמן שלו) נתן". אותו כד הפיח חיים, נתן נשמה לנרות שהם יכולים להיות נרות שדולקים או בני אדם שנמשלים לנרות כי "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ', כ"ז). המשורר התכוון לשתי האפשרויות כי כתב שהשמן שבכד "הִדְלִיק אֶת הַלְּבָבוֹת" של האנשים וגם את האורות. הבית השני פותח בשאלה "וּמָה אֲנַחְנוּ?" והמשורר עונה "כְּמוֹ נֵר קָטָן" בדומה ל"כַּד קָטָן" שהוזכר בבית הראשון של השיר. כביכול מולנו עומד "אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה, / הַסֶּלַע הָאֵיתָן". לא נאמר למי הכוונה, אך ברור לנו שמדובר על יהודה המכבי ששמו נכתב בשֵׁם השיר. הוא גיבור, חזק ואמיץ ש"נִצָּב מוּל מַעֲצָמָה חוֹבֶקֶת עוֹלָם". רק לאחר שתי שורות יבהיר המשורר שזו יוון. אלו כלים היו ליהודה הגיבור במלחמתו כנגד "יוון הָאֵימְתָנִית"? הייתה לו כְּתֹנֶת אוֹר שהיא אֱמוּנָה אֲמִתִּית, אשר נתנה לו כוח וביטחון בצדקת דרכו וביכולתו לנצח על-אף כל הקשיים האובייקטיביים. הייתה לו רוחניות שהיא כמו חנית, וזה היה כלי הנשק שלו. "הוּא הַנֵּר הַבּוֹעֵר" וגם "לַפִּיד לְעַמּוֹ בַּחֲשֵׁכָה". הוא מורה דרך בכל הדורות, בהם היו זמנים קשים שנמשלים לחושך. "בֶּאֱמוּנָתוֹ, בְּעֹז רוּחוֹ" לאורך ההיסטוריה "גָּבְרָה הַיַּהֲדוּת וְגַם נִצְּחָה".

אמצעים אומנותיים בשיר

חזרה על מילים - אֱמוּנָה "אֱמוּנָה אֲמִתִּית", "בֶּאֱמוּנָתוֹ", חֲשֵׁכָה "לַפִּיד לְעַמּוֹ בַּחֲשֵׁכָה", "וְלָנוּ רַק תְּפִלָּה צַחָה, כְּהִלָּה / בַּחֲשֵׁכָה". נֵר וגם נרות בלשון רבים. בבית ראשון "הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, הַנֵּרוֹת מְאִירִים" וגם "נְשָׁמָה לְנֵרוֹת". בבית שני "נֵר קטָן", בבית השלישי "הוּא הַנֵּר הַבּוֹעֵר" ובבית רביעי "הַנֵּר שֶׁלְּךָ". גִּבּוֹר "מוּלֵנוּ אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה", "הַשְׁרָאַת הַגִּבּוֹר שָׁבָה כְּאוֹר".

מילים שונות בעלות אותן אותיות

המילה "הֶעָבָר" בבית ראשון "וּמַשֶּׁהוּ מִן הֶעָבָר", ובבית שלישי אותן אותיות בשינוי סדר יוצרות את המילה "הַבּוֹעֵר" המופיעה במילים "הַנֵּר הַבּוֹעֵר". "הַתְּהִלָּה", בבית שני "גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה" ובבית רביעי "כְּהִלָּה" וגם "וְהִיא תְּהִלָתְךָ".

ציטוטים מהתנ"ך בשיר

"הֵפִיחַ חַיִּים, נְשָׁמָה לְנֵרוֹת" מזכיר את הכנסת הנשמה באדם הראשון "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב', ז'). "כְּתֹנֶת אוֹר לוֹ" רומז לעשיית כותנות לאדם הראשון ולאשתו על-ידי ה': "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג', כ"א). מבחינה פיסית קיבלו כותנות מעור, ומבחינה רוחנית זכו לקבל כותנות מֵאוֹר. במדרש כתוב: "בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר, אֵלּוּ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן..." (בראשית רבה סוף פרשה כ' אות כט) "לֹא יָנוּם, הוּא הַנֵּר הַבּוֹעֵר" מתקשר עם הפסוק "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהילים קכ"א, ד').

פיוט ששמו מוזכר בשיר

פיוט ליום הכיפורים ששמו "וְהִיא תְּהִלָתְךָ", שבסוף כל חלק שלו מוזכרות מילים אלו. מיוחס לייני או לרבי אלעזר הקליר. הבאתי כאן חלק מהפיוט: "אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּאֶרְאֶלֵּי אֹמֶן בְּאַבִּירֵי אֹמֶץ בִּבְלוּלֵי קֶרַח בִּבְדוּדֵי קֶדַח וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגְּלוּמֵי גוּשׁ מִגָּרֵי גַיְא מִדְּלוּלֵי פֹעַל מִדַּלֵּי מַעַשׂ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ... וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִבָּשָׂר וָדָם מֵהֶבֶל וָתֹהוּ מֵחָצִיר יָבֵשׁ מִצֵּל עוֹבֵר וּמִצִּיץ נוֹבֵל מַשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ מַפְרִיחֵי רוּחַ וּמְעִיפֵי חַיָּה וַחֲנִיטֵי נְשָׁמָה וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה וְנִשְׁמָעִים בַּדִּין וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַיִּים בְּרַחֲמִים וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חַי עוֹלָמִים וְהִיא תְהִלָּתֶךָ"

שירים בני זמננו המוזכרים בשיר

הרצל חקק כתב: "אוֹתוֹ כַּד קָטָן, שֶׁשַּׁמְנוֹ נָתַן" וכִּיוֵן לשיר "כַּד קָטָן" שאת מילותיו כתב אהרון אשמן: "כַּד קָטָן, כַּד קָטָן, / שְׁמוֹנָה יָמִים שַׁמְנוֹ נָתַן". המשורר כתב: "אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה" בדומה לשיר "אחי גיבורי התהילה" אותו כתב דודו ברק בעקבות מלחמת יום הכיפורים. הפזמון הוא: "אחי גיבורי, / גיבורי התהילה, / לכם תפילתי העולה ועולה".

ספר המוזכר בשיר

המילים "אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה" אותן כתב הרצל חקק בשיר מזכירות את שם ספרו של הסופר הווארד פאסט "אחַי גיבורי התהילה" המספר על מרד החשמונאים. הספר יצא לאור בשנת 1948.

נאומים שרמוזים בשיר

לאחר מלחמת ששת הימים שמואל גונן (גורודיש) נשא נאום: "ראו אחי גיבורי התהילה". הנאום נישא כהספד לחללי חטיבת השריון שבפיקודו, חטיבה 7, אשר נפלו בקרבות שבחצי האי סיני במלחמת ששת הימים. הנאום מלא פאתוס ומדגיש את תחושות הגאווה, הניצחון והתהילה על פני האבל שאמור להתבטא בהספד. בשיר משובצות מילים מנאום זה: "...כַּחֲנִית" בדומה ל:"...אתם הייתם חוד החנית של התקפת השריון..." וכן המילים "אַחִינוּ גִּבּוֹר הַתְּהִלָּה" בדומה לנאמר בנאום: "במלחמה זו הניצחון כולו שלכם...אחי גיבורי התהילה!". בנאום הניצחון של מנחם בגין לאחר הבחירות ב-1977, הודה לחבריו ממחתרות האצ"ל והלח"י, אותם כינה "אחי גיבורי התהילה".

לסיכום

שירו של הרצל נכתב לפני שנים, אך הוא מתאים גם לתקופתנו בה רבים חשים שאנו בחשכה, ועדיין מתאימות לנו מילות השיר: "גַם הַיּוֹם אָנוּ זוֹכְרִים אוֹתְךָ, יְהוּדָה, / הַנֵּר שֶׁלְּךָ עֲדַיִן בְּחַיֵּינוּ בּוֹעֵר".