עם ישראל עדיין נתון במלחמה בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון, בסוריה, בעירק, בתימן, באירן, כולל יד על ההדק ועין על הכוונת לעבר הגבול הירדני, הפרוץ והארוך ביותר. אנחנו עדיין במלחמה.
חשוב להזכיר את המלחמה מאחר שנדמה כי חלקים מסוימים בעם הפסיקו לשמוע את אנקת החטופים, את אנחות הסבל של המשפחות הממתינות לאוהביהם, את בכיין החרישי של המשפחות השכולות, את לחש התפילות להחלמת הפצועים, את הכאב של השבים לקהילותיהן החרבות, של הפרטים המתחילים לשקם את בתיהם החרבים, פנים וחוץ.
המלחמה עדיין מתקיימת בחזיתות השונות ובמדינת ישראל שוב נשמעים קולות הפירוד והמחלוקת, שוב נשמעים איומי מלחמות האחים, שוב יד איש ברעהו, שוב השנאה מרימה ראש, שפת האיבה מתחדשת, המילים המתועבות "סרבנות", "מרי אזרחי", "בוגד", מתגנבות לחיינו אט אט. זמזום רעש מכונות הרעל מתגבר והמלחמה עדיין מתקיימת.
המזרח התיכון משתנה לנגד עיננו, מדינות מתפרקות, מפורקות, ארגוני טרור מושמדים, מנהיגים יורדים מבמת ההיסטוריה, העולם מגיב לתהליכים היסטוריים המתרחשים בכל יום לנגד עינינו ומפעלי הארס המזוקק מתעוררים מחדש, למרות שחלק גדול מעובדי הייצור פרש מרצון מעבודה זו.
בעיצומה של מלחמה, בעיצומם של תהליכים להשבת החטופים, מתרחשים דברים בלתי הגיוניים בעליל. ראש ממשלה מחויב להתייצב שלוש פעמים בשבוע למשך עשרות שעות להעיד. שופטת בית משפט העליון מבקרת במתקני כליאה של מחבלי נוחב'ה ודואגת לאיכות נייר הטואלט, בגדי החורף וכלי כתיבה לכתוב עתירות.
בעיצומה של מלחמה, מלחמת רשויות. קרב תרנגולים בן מ"מ נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים. ריח של הפיכה באוויר, ה-הם וה-אנחנו שב לשיח, היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה להיות לעומתית לממשלה, בממשלה ממשיכים לאיים בפיטוריה, ברית המשרתים מול ברית המשתמטים, יוקר המחיה מתפרע ואין בולם.
בעיצומה של המלחמה, החשדנות ההדדית כמו התיעוב בקרב חלקים בחברה הישראלית, מתקרבים לימים הנוראיים של לפני טבח שבת שמחת תורה. בעיצומה של המלחמה הרע מתחיל שוב להתעורר, מנער מעליו את האחדות, את ה-ביחד, מתחיל מחדש להרחיב את השסע, לפרום את התפרים, לסדוק את המכנה המשותף, להלהיט את הרחובות, להבעיר את הכיכרות, להחיות את הדיקטטורים מסטאלין דרך קים ג'ונג און ועד היטלר, אלא שהפעם העם מסרב לשתף פעולה.
בעיצומה של המלחמה, התגלו אריות האומה שלחמו כתף אל כתף, שכם אל שכם, ששכבו יחדיו בשוחות, שהסתערו אל מול האויב, שהגנו אלה על אלה בגופם, שחלקו עימם טנק וכאב, שבכו יחדיו, ששמחו יחדיו, שהיטלטלו בין אימה לגבורה, שהיו לאחים, לאחד, לגיבורי דור הניצחון.
בעיצומה של המלחמה, האחים מסרבים להיות שונאים, מתעקשים לשמר את זיעת ה-ביחד, את הצדעת ה-ביחד, את כאב ה-ביחד את תקוות ה-ביחד. הם התקווה של עם הנצח, הם לא יאפשרו לקצוות, לשוליים, לקיצוניים לתת את הטון, להוביל. הם לא יתנו לשנאה לנצח. השוליים הקיצונים, הסהרוריים, נפלו על הדור הלא נכון, דור הניצחון המחבר, המאחד, דור האחים.
מבעירי אש השנאה, עם כל פחי הדלק, אינם אלא גחלים לוחשות, אש אשר תכבה, אל מול אש האחדות שתנצח. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת התקומה.