מזה כחודש מפיץ האפיפיור פרנציסקוס עלילת דם נגד ישראל. זה התחיל בכותרות ראשיות עם ציטוטים על "רצח עם אפשרי" בעזה, ומאז קיים טפטוף אנטישמי קבוע. בשישי האחרון אמר בכנס קרדינלים: "אתמול לא הרשו לפטריארך להיכנס לעזה כפי שהבטיחו קודם. אתמול הופצצו ילדים. זאת אכזריות. זו לא מלחמה". ואתמול, ביום ראשון, חזר שוב על עלילת הדם: "בכאב אני חושב על עזה... ילדים שנהרגים ממכונות ירייה, הפצצות בתי ספר ובתי חולים... כמה אכזריות!". הדבר חמור שבעתיים לקראת חג המולד. במאות קודמות, היהודים פחדו לצאת בימים האלה מחוץ לביתם, כי האשימו אותם בצליבתו של יהודי מאחיהם. עכשיו הכנסייה צולבת את מדינת היהודים באשמת שקר.
מדובר בשקר. בניגוד לדברים, הפטריארך פיירבטיסטה פיצבאלה הורשה להיכנס לעזה ואף הכניס משאית סיוע הומניטרי (!), וילדים בוודאי לא "הופצצו". ישראל מעולם לא הפציצה בכוונה תחילה ילדים כפי שחמאס עושה בקביעות, אבל זה מנגן ב רגשות המאמינים: ילדים פלשתינים שהיהודים משתמשים בדמם לאפיית מצות. לפי המסופר בברית החדשה, הורי ישו ברחו מחיילי הורדוס, שכמו פרעה פגע בתינוקות יהודים, כי החוזים בכוכבים אמרו שנולד מלך היהודים. עכשיו מחליפים את חיילי הורדוס בחיילי צה"ל. אגב, בשני האירועים האחרונים האפיפיור לא הזכיר את החטופים הישראלים ובתוכם תינוק יהודי חטוף בעזה: כפיר ביבס. האם זה מקרה?
כחלק מההסתה, האפיפיור הצטלם ליד מיצג "ישו בעריסה" עם כאפייה "פלשתינית". אבל ישו לא הכיר את פלשתינה; הוא חי בארץ ישראל, הסתובב בגליל, ביהודה ובירושלים. לא היו אז ערבים, האיסלאם עוד לא נולד, והשם פלשתינה ניתן לארץ היהודים על-ידי הקיסר אדריאנוס כעונש על מרד בר כוכבא, כמאה שנים אחרי מות ישו. האם עובדות מעניינות את הוותיקן?
ההאשמות הללו חמורות עשרות מונים מהתקפות החות'ים שכיכבו בכותרות הראשיות. מאות מיליונים נחשפו לעלילת הדם. דברי האפיפיור עוברים לקרדינלים ומהם להגמונים ולכוהני הדת ברחבי העולם, שישלבו במיסות את האשמתו של האב: היהודים צולבים שוב את ישו הפלשתיני בעזה. האנטישמיות לא נעצרה מעולם במילים; בפינה ממתינים אלה שיעשו מעשה ויפגעו ביהודים.
יש כאן מסגור קבוע של המלחמה בעזה מצד הוותיקן, כאילו מדובר בהתנפלות על נציגיה של האם תרזה. האמירות השליליות מעידות על אובססיה מצד האפיפיור - פסיכולוגית ותיאולוגית - לעצור מה שלא מקובל בעיניו: יהודים הנלחמים על נפשם ובאופן די משונה אינם מסכימים להיצלב.
כי זאת האמת, ישראל מתגוננת על נפשה מפני ברברים שתקפו אותה בשבעה באוקטובר: הם כרתו את ראשי בנינו, אנסו את בנותינו, שרפו חיים ילדים והורים וחטפו זקנים, נשים וילדים, ביניהם ניצולי שואה ותינוקות בני פחות משנה. הם משתמשים בילדיהם כמגינים אנושיים ומחביאים טילים ותחמושת בגני ילדים, בבתי ספר ומתחת למיטות תינוקותיהם.
ישראל עושה מה ששום מדינה נוצרית לא עשתה מעולם: מספקת מזון, חשמל ודלק לאויביה תוך כדי מלחמה! למרות שהם מחזיקים בחטופינו. וצה"ל מזהיר מראש את אוכלוסיית האויב ומפנה תושבים מאזורי מלחמה, כדי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. בכל מקרה, האשמה על פגיעה בילדים היא על ראשו של חמאס בלבד, שממשיך להסתתר מאחוריהם. לא שמענו את האפיפיור מדבר על סבל האוכלוסייה בסוריה, על הזוועות שנעשות לכורדים, על סבל הנוצרים בלבנון שנרדפים בשל אמונתם - הוא אובססיבי רק ביחס ליהודים.
האירוניה ההיסטורית היא שהאיסלאם כובש כעת את אירופה הנוצרית. מיליוני יהודים עזבו את היבשת במאות הקודמות; אלה שנותרו הושמדו ברובם בשואה. במקומם הגיעו עשרות מיליוני מוסלמים שהופכים את הכנסיות למסגדים. האפיפיור לא מעז לדבר על הסכנה הזאת, כי הוא פוחד מגורל הנוצרים הנרדפים במזרח התיכון בשל אמונתם, וגם כי תיאולוגית, הוויכוח שלו הוא עם היהדות. אז הוא מסית נגד ישראל.
אסור שהאנטישמיות החמורה תישאר ללא תגובה הולמת. העולם היהודי צריך להתגייס נגדה. היהודים אינם מוכנים להיצלב שוב.