לאחר פירוק הצמד נחמה הנדל שבה ארצה ורן אלירן נשאר בארצות הברית. הוא הופיע שם בקרב קהילות יהודיות, במועדונים ועוד. מידי פעם הגיח לארץ לביקורים והופעות. כך למשל ביולי 1966 הגיע לארץ והופיע ב"שירי עמים" בנשף בחירת מלכת המים במלון רמת אביב בתל אביב בהנחיית שמואל שי. כמו-כן הופיע רן אלירן באותה שנה בחמאם ביפו.
ב1966-7 לפני מלחמת ששת הימים רן אלירן הקליט את השיר "זר של נרקיסים" למילותיו של יורם טהר לב וללחנו של אפי נצר. השיר נפתח במילים: "עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך, עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים, וכל געגועינו לך היו לטרף ולשובלך אשר הצית את הדשאים".
מקום שני בפסטיבל הזמר
שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, במוצאי יום העצמאות 15 במאי 1967 נערך ב"בנייני האומה" בירושלים פסטיבל הזמר והפזמון. רן הופיע בפסטיבל זה בשני שירים: "תמיד מחדש", שאת מילותיו כתב יוסי גמזו ואת לחנו יוסי ואלד ושזכה במקום השני ו"יום אביב חינם" שכתבה לאה נאור והלחין דוד מולנר והגיע למקום השמיני.
במקום הראשון בפסטיבל 1967 זכה השיר "מי יודע כמה" בביצועו של מיק בורשטיין אולם כידוע את ההצגה בפסטיבל "גנבה" זמרת צעירה אלמונית בשם שולי נתן שהופיעה בחלק האומנותי של הפסטיבל ושרה את "ירושלים של זהב " של נעמי שמר.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים שר אלירן שניים מלהיטי התקופה, "שארם א-שייח'" אותו כתב עמוס אטינגר ללחנו של רפי גבאי ו"החזיקי לנו אצבעות" שאת מילותיו כתבה רימונה דינור והלחינה נורית הירש. שני השירים הופיעו באלבום האוסף של שירי המלחמה "ירושלים של זהב", הנחשב בין אלבומי הזמר הנמכרים ביותר במדינה.
ב-1968 הקליט רן אלירן את שיר "הבתים שנגמרו ליד הים". היה זה שיתוף פעולה ראשון בין אהוד מנור לנורית הירש, אחד מהשירים היפים של רן אלירן וכך נפתח השיר: "הלילה שלח אצבעות קרות אל הבתים שנגמרו ליד הים. הלילה ליטף בשפתיים לחות את החוף שנרדם לו מן הסתם. ואני זוכר אותך שעות שחיכיתי עד בוש. עת השמש שקעה לא רחוק מחדרך, לבין המרזב והברוש."
באותו שנה - 1968 הקליט רן אלירן את השיר "לך ירושלים" שאת מילותיו הלחין עמוס אטינגר והלחין אלי רובינשטיין. ב-1969 הקליט אלירן את השיר "לא, לא, לא", יחד עם רבקה מיכאלי. את המילים לשיר כתב דידי מנוסי והלחין רן אלירן. שיר זה כמו גם שירים נוספים של רן אלירן צעדו במקומות גבוהים במצעדי הפזמונים.
שיריו של אלירן הושמעו רבות בתוכניות רדיו וטלוויזיה. הוא הופיע בהופעות ברחבי הארץ עם גדולי האמנים וכמו-כן הופיע בפני חיילים. בסוף שנות ה-60 הקליט רן אלבום פסיכדלי מורכב מלחנים של זוהר לוי.
בתחילת שנות ה-70 חזר אלירן להתגורר בארצות-הברית, שם המשיך להופיע, לכתוב וליצור, הופיע במועדונים יוקרתיים בעיר לצד זמרים מפורסמים כהארי בלפונטה, פיט סיגר ובוב דילן. בעשורים האחרונים הרבה רן לבקר בארץ. הוא הופיע בערבי זמר עם אפי נצר גבי ברלין ואומנים נוספים. קהל הבאים להופעותיו לרוב קהל מבוגר יחסית שאוהב וזוכר את שיריו ומתרפק בהנאה ואף בהתרגשות לשמע שיריו.
חייו האישיים
רן אלירן היה נשוי שלוש פעמים. רעייתו הראשונה הייתה פטרישיה, דוגמנית אמריקנית. הם התגרשו לאחר עשר שנים. רעייתו השנייה הייתה שרון שץ, ילידת ישראל. רעייתו השלישית ג'ודי הלמן, הייתה רופאה, ילידת הונגריה. לשניים בן משותף, מייקל (מיכאל) שנולד כאשר היה אלירן בשנות ה-60 לחייו .
בשנת 1998 נפטרה נחמה הנדל חצי מהצמד רן ונמה. רן הקליט והקדיש לזכרה את השיר "קול פעמונים" שהלחין למילותיו של חיים קינן.
במלאת לרן אלירן 80 שנה נערכה לו במוזאון תל אביב חגיגת יום הולדת רבת משתתפים בה הושרו משיריו. בין המשתתפים זמרים רבים בארץ ובהם רבקה מיכאלי, ישראל גוריון, אריק סיני, רותי נבון, מוטי גלעדי, אבי טולדנו, עמוס אטינגר ועוד.