השנה הקרובה תהיה שנת מפתח לעתיד המשק הישראלי בכלל וענף הנדל"ן בפרט, ובמיוחד בעידן שלאחר המלחמה הארוכה שנכפתה עלינו. אפתח דווקא במצב המשק הישראלי בכללותו. המפתח להתאוששות מההאטה וסכנת המיתון, יהיה בהרחבה כמותית והזרמת תקציבי ממשלה לשווקים ולא בגזירות. אדגיש כי אומנם המלחמה עלתה לנו מחד-גיסא סכום עתק של כ-200 מיליארד שקלים, אולם מאידך-גיסא ההיסטוריה הכלכלית שלאחר מלחמות מוכיחה פעם אחר פעם כיצד כוחות השוק נוטים להשתקם במהירות הבזק ועל כן יש לסייע לתהליכים אלה ולא לבלום אותם. גזירות רק יעמיקו את ההאטה במשק ויובילו אותה למיתון עמוק. הרחבה כמותית, לעומת זאת, תעודד את הפעילות ותחזיר את עצמה כפל כפליים, כך שכל הצדדים ייצאו מרוויחים, גם הציבור הרחב וגם הממשלה. דוגמה מובהקת לכך היא ההחלטה המוזרה על העלאת המע"מ וכן ההחלטות הגורפות על העלאות במגוון רחב של שירותים לאזרחים וכן התייקרות מוצרי המזון, הלבשה והנעלה ועוד. בד בבד נושא מרכזי נוסף הינו שינוי דרסטי במדיניות שער הריבית. בניגוד גמור לתפיסת נגיד בנק ישראל ששמירה על שער ריבית גבוהה חיונית ליציבות הכלכלית, לטעמי זה בדיוק ההפך. דווקא שער הריבית הגבוה תורם יותר ויותר ללחצים אינפלציוניים בשווקים. הורדת שער הריבית, ולטעמי באופן דרסטי לאחוז אחד בלבד(!)תאושש באופן מידי את השווקים ותהיה טובה לכולם, החל מנוטלי המשכנתאות שכורעים תחת הנטל של החזר חודשי ממוצע של כ-11 אלפי שקלים וכלה בקבלנים שכורעים תחת נטל המימון. פעולה זו לבדה תאושש באופן מידי את הפעילות בענף הנדל"ן ותמנע תרחישים קיצוניים אפשריים של משבר משכנתאות וקריסה מתמשכת של מאות רבות של קבלנים, מה שיקטין את כמות הקבלנים במשק, מצב שיגרום ויעודד את המשך עלית המחירים במהירות גדולה יותר. בד בבד, אם בענף הנדל"ן עסקינן, יהיה צורך לפתור סוף-סוף את בעיית 80 אלף העובדים החסרים, זאת באמצעות יבוא מסודר של 50,000 עובדים מקצועיים מסין. העובדה שמחירי הדיור הולכים ומזנקים איננה מקרית. המחסור הקריטי בהיצע, זאת לעומת הגידול הדרמטי באוכלוסיית ישראל. תוספת של כ-200 אלף לשנה, וצפי של 100,000 עולים בשנה, בשנים הקרובות רק יגדיל עוד יותר את המחסור בדיור ולכן על הממשלה לדאוג בכל דרך לכך שכבר ב-2025 יגדל משמעותית היצע הדיור. היעד הזה יושג אך ורק באמצעות קיצור משמעותי של ביורוקרטיה ורגולציה ובד בבד הגדלת זכויות הבנייה ב-30 אחוזים בכל פרויקט, בהוראת שעה ל-10 שנים זאת כפי שהצעתי כבר לפני שנים כנשיא לשכת הקבלנים בישראל. בד בבד היעד של "ממ"ד בכל בית" חייב להיות נר לרגלי כלל מקבלי ההחלטות. בעובדה שנכון להיום רק כ-30 אחוזים מהדירות מצידות בממ"ד ורוב אזרחי ישראל אינם מוגנים בפני התקפות טילים ואולי גם תרחיש אימים של רעידת אדמה מתקרבת, אמור להטריד את שנתם. אציין לטובה את העובדה שבעקבות הלחץ שלי כנשיא לשכת הקבלנים בשעתו, הוחלט לאפשר הרחבת שטח המ"מדים ל-18 מטרים רבועים, אולם אין די בכך. מקבלי ההחלטות צריכים וחייבים לאפשר ממ"דים בשטח של 24 מ"ר, כולל שירותים, מה שיאפשר שהות ממושכת של כל בני המשפחה במשך שעות ארוכות. והכי חשוב: שהמדינה תדאג לא לנטוש את אותם מאות אלפי לוחמים שחרפו את נפשם במלחמה האחרונה ולהעניק להם הטבות בדיור, החל מהנחות מפליגות לרכישת דירה וכלה בקרקע "חינם אין כסף" בגולן, בגליל ובנגב, ובכך גם למלא לא רק מחויבות מוסרית, אלא גם אינטרס לאומי מובהק של שמירה על ביטחון מדינת ישראל ועל גבולותיה הריבוניים. לסיכום, ציינתי במאמר זה רק מספר נקודות, המלאכה לפנינו עוד רבה ונקווה כולנו שלאחר הניצחון שנחלנו בכל החזיתות, נדע גם לנצח המערכה הכלכלית והחברתית שתאתגר אותנו בשנה הקרובה וגם באלה שאחריה!