ב"ה הרב יוסף גערליצקי שליח הרבי מליובאוויטש לתל אביב-יפו ורב מרכז תל אביב את נרות חג החנוכה שהתחלנו להדליק בימים אלו, אנו מדליקים בחנוכייה בעלת 8 קנים (לא כולל את השמש ממנו מדליקים). לעומת זה, את הנרות בבית המקדש היו מדליקים במנורה בעלת 7 קנים. על כך מתעוררת השאלה. הרי הדלקת נרות החנוכה הינם לזכר הנס שאירע בבית המקדש, לאחר שהיוונים טימאו את כל השמנים שהיו בהיכל, חוץ מפך קטן של שמן טהור שמצאו חתום בחותמו של כהן גדול והיה אמור להספיק להדלקה של יום אחד וקרה נס שהשמן הספיק להדלקת שבעת קני המנורה במשך שמונה ימים. מדוע קיים שוני במספר הנרות בין מנורת המקדש לחנוכייה? היות שבתורה שהיא תורת חיים אין דבר מקרי, ודאי יש לכך משמעות והוראה לכל אחד ואחת מאיתנו כדי שנבין וניישם אותה. ההסבר לכך הוא: מנורת שבעת הקנים שדלקה בבית-המקדש, התאימה למצב הרגיל והטבעי של אז, מצב וזמן שבו האור האלוקי האיר בגלוי בבית המקדש. במצב כזה ניתן לשמור ולקיים את רצון השם ללא הפרעות ומכשולים ואז ניתן להסתפק בשבעה נרות המסמלים את הטבע (שבעת ימי השבוע, שבע שנות שמיטה וכד'). אולם, כאשר המצב משתנה והחשיכה הרוחנית עולה וגוברת ומסתירה את האור האלוקי, לא ניתן להסתפק בשבעה נרות, אלא צריך להאיר את העולם במספר 'שמונה' המסמל את האור האלוקי שלמעלה מהטבע. שמונה הנרות מסמלים את נס חנוכה שהיה תופעה על טבעית כפי שאנו אומרים בתפילת "על הניסים" - 'מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וכו'. סדר הדלקת נרות החנוכה מדגיש נקודה זו ביתר שאת. הסדר הוא שמוסיפים מיום ליום: ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני - שני נרות, וכך הלאה. בכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים, לכאורה, אל השלמות - אל היום השביעי, שבו מדליקים שבעה נרות כנגד שבעת הנרות של מנורת בית-המקדש ובכל זאת לא מסתפקים בכך אלא מדליקים נר נוסף - נר שמיני! שמסמל את התגברות האור האלוקי כפי שהוא למעלה מהטבע כדי להגביר אור כנגד התעצמות החושך. סיבה זו מסבירה את השינוי הנוסף בין נרות החנוכה לנרות בית המקדש. בבית-המקדש דלקה המנורה בתוך בית המקדש, ואילו נרות החנוכה דולקים 'על פתח ביתו מבחוץ'! משום, שבזמן בית-המקדש כאשר הרוחניות והאור האלוקי האירו בגלוי, די היה בהדלקת הנרות בתוך בית המקדש. אולם כאשר בחוץ גוברת החשיכה ומסתירה את האור האלוקי - 'משתשקע החמה', חובה להציב את הנרות המאירים דווקא בפתח הבית, כדי שיאירו גם את החושך של 'רשות הרבים'. במלים פשוטות: כאשר קיימת נסיגה באמונה בבורא עולם ומנהיגו וההתנגדות החיצונית לערכי היהדות גוברת עד כדי כך שלא מחנכים את ילדי ישראל בארץ לדעת 'שמע ישראל' ו'מודה אני', ההתמודדות הנכונה היא בהפצת ערכי האמונה והתורה מתוך 'גאון יעקב' כדי להאיר את החושך וכדי לא לתת לרוחות השליליות המנשבות בחוץ לחדור פנימה. צריך לצאת החוצה ולהפיץ אור, ורק אז אפשר לשמור על האור הפנימי ואף למשוך אליו את אלה הנמצאים בחוץ. על נרות חנוכה אומרים חז"ל, ש"אינם בטלים לעולם". נרות בית-המקדש בטלו כאשר החושך גבר והביא עמו את חורבן הבית והגלות שלאחריו, אבל נרות החנוכה שכל ייעודם הוא להאיר את החושך עד שהחושך עצמו יאיר, "אינם בטלים לעולם" גם כאשר נזכה לחזות בקרוב בהדלקת המנורה בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.