אני מכיר לעומק את פרטי "חוק הגיוס" הנרקם במחשכים. זה אינו חוק גיוס אלא חוק למיסוד השתמטות. אסור לאפשר לפוליטיקאים להעביר את חוק הקלון הזה. אתמול בערב שוחחתי ארוכות עם סטודנטים וסטודנטיות מילואימניקים באוניברסיטת אריאל שבשומרון. מעל חצי מהם כבר קיבלו צו גיוס ל-70 ימים בשנה הקרובה. הם שואלים את עצמם איך ישלימו כך תואר, איך יבנו חיי משפחה? מי יעסיק עובד שנעלם לכמעט שלושה חודשים בשנה? עבורם סוגיית הגיוס איננה דבר "עקרוני" או אמורפי. זו בעיה מעשית בוערת. מדינת ישראל נכנסה למצב חדש. ברוב החזיתות איננו מצויים במלחמה עצימה, אלא בבט"ש מוגבר שיימשך שנים. בכל הגבולות אנו נדרשים להמון חיילים לתפקידי הגנה, שמירה ואבטחה. לצורך זה אפשר להסתפק בחייל שעבר חצי שנה של אימוני רובאי 5. יש פתרון מיידי שיכול להביא לשינוי תוך שישה חודשים. גיוס של 10,000 צעירים מאחינו החרדים יאפשר להוריד את את ימי המילואים מ-70 ל-20 יום בשנה. עם זה בהחלט אפשר להסתדר ולחיות. בלי גיוס אמיתי של אחינו החרדים, צעירי ישראל בשנות ה-20, ה-30 וה-40 לחייהם ייאלצו לאמץ צורת חיים חדשה של 70 ימי מילואים בכל שנה. כל עוד הייתה מלחמה עצימה, אפשר וחובה לדרוש מצעירי ישראל לעזוב הכל ולהילחם על חיינו. הממשלה עכשיו אומרת לנו שזה המצב הקבוע החדש, אך לא עושה דבר כדי להרחיב את השורות ולהקל על העומס. להפך, היא פועלת במודע למסד ולהלבין את הסרבנות ההמונית הזו. למנסחי החוק אין כל כוונה באמת לגייס חרדים, אלא רק לקנות זמן כדי שהכספים ימשיכו לזרום. הפוליטיקאים יודעים היטב שזהו חוק למיסוד המוני של השתמטות, והסיבה היחידה שהם מעבירים את החוק הנורא הזה הוא אולטימטום של המפלגות החרדיות. אסור, פשוט אסור לרמוס את חיילי המילואים שלנו. לא נאפשר להעביר חוק ההשתמטות שפוגע אנושות בצעירי ישראל המשרתים.