עכשיו נחזור לסוג השאלה של מרכז אקורד. שאלות שנועדו לזהות את רמת הפריכות של התמיכה בדמוקרטיה. הנה דוגמה, עדיין לא הדוגמה של אקורד. שאלה מלפני שנתיים: "ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם יש סתירה בין דרישות הדמוקרטיה לדרישות ההלכה, מה צריך לקבוע - דרישות הדמוקרטיה או דרישות ההלכה?". מקרב מצביעי גוש הקואליציה, 33% אמרו דמוקרטיה, 29% אמרו "הלכה". 28% אמרו "לא תיתכן סתירה". השאר אמרו שהם לא יודעים. כלומר, מהסקר הזה אפשר היה לצאת די בקלות לניסוח של שתי כותרות מהסוג שהצגנו למעלה:
כותרת: רק כשליש ממצביעי הקואליציה מעדיפים את הדמוקרטיה על ההלכה.
כותרת חלופית: רק כרבע ממצביעי הקואליציה מעדיפים את ההלכה על הדמוקרטיה.
שוב - שתי הכותרות נכונות. השאלה היא כמובן מה עושים עם מי שאומרים שלא יכולה להיות סתירה בין הדמוקרטיה להלכה. למעשה, אלה ישראלים שלא מוכנים לשחק את המשחק של "מה אתם מעדיפים". הם מעדיפים גם וגם ומניחים שלעולם לא יעמדו מול בחירה בין שני דברים שחשובים להם.
עכשיו נגיע לשאלה של אקורד. יש איתה לטעמי שלוש בעיות - שמחייבות זהירות כאשר מעיינים בתוצאה שלה. הראשונה, כפי שכבר כתבתי, היא שהשאלה קצת מבלבלת. קל להבין: האם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה. קשה יותר להבין: האם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה גם במקרה שזה אומר שהממשלה תהיה ממשלה של המחנה השני. בעיה שניה, היא זו שהצגתי: הנתונים לא מתיישבים עם הרבה מאוד ממצאים מהרבה מאוד סקרים אחרים שמעידים שגם תומכי הקואליציה רוצים ישראל דמוקרטית. השלישית: נוסח התשובות שהוצע לשאלה הזאת. על זה נרחיב קצת.
השאלה הייתה באיזה מידה את/ה מסכימ/ה עם המשפט "אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה". אבל התשובות לא היו "מסכים" או "לא מסכים". הם גם לא היו "מאוד מסכים", "קצת מסכים", "קצת לא מסכים", "מאוד לא מסכים". התשובות היו מספרים. כלומר, המשיבים התבקשו לציין מספר מ-1 עד 6, כאשר נאמר להם ש-1 מייצג "כלל לא" ו-6 מייצג "במידה רבה". בניתוח הסקר, החוקרים החליטו שמי שציין את המספרים 1 עד 3 נחשב למי ש"לא מסכים" עם האמירה. מי שציין את המספרים 4 עד 6 נחשב למי ש"כן מסכים" עם האמירה. החלטה סבירה? אפשר לומר שיש בה הגיון. אבל אפשר לומר גם שהיא לא לגמרי הוגנת. הרי למשיבים לא נאמר שאם יכתבו, לדוגמה, 3, זה ייחשב שאינם מסכימים לאמירה. אולי חלק מהם חשבו ש-3 אומר שהם מסכימים לה, אבל בדרגה חלשה. כלומר, הם עשו את החשבון הבא. 1 זה "כלל לא", 2 זה "כמעט בכלל לא", ו-3 זה כבר "נוטה למסכים". אולי. אין דרך לדעת.
אנחנו יודעים רק את מה שמונח לפנינו. ומה שמונח במפורש הוא הדבר הבא. בתשובה לשאלה קצת מבלבלת, מצביעי הקואליציה דירגו את רמת ההעדפה שלהם לממשלה דמוקרטית יותר נמוך מאשר מצביעי האופוזיציה. כלומר, אפשר לומר ברמה סבירה של ביטחון שהתמיכה של מצביעי הקואליציה בדמוקרטיה נראית יותר פריכה ופחות חזקה. בלי ספק, גם זה ממצא מטריד. ואם זה הממצא, אזי אין סתירה בינו לבין ממצאים שעולים כאשר נשאלת שאלה פשוטה יותר. כאשר שאלנו "עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית?" רוב גדול של מצביעי הימין - כאמור, 73% - אמרו שזה חשוב להם מאוד. אבל זה עדיין היה רוב יותר קטן בהשוואה למצביעי מרכז (96%) ושמאל (99%).
שורה תחתונה: כדי לטעון שמצביעי הקואליציה מוכנים לוותר על הדמוקרטיה לטובת ממשלה שמתאימה לעמדות שלהם צריך לשאול שאלה יותר ברורה ויותר ישירה. דוגמה: האם אתה מוכן לוותר על הדמוקרטיה כדי שבישראל תשלוט ממשלה שאתה מסכים עם העמדות שלה. תשובות: כן, לא, לא יודע. ועוד דוגמה: האם אתה מוכן שבישראל תהיה ממשלת דיקטטורה, אם מובטח לך מראש שהיא תתאים לעמדות שלך. תשובות: כן, לא, לא יודע. ואפילו: האם אתה מסכים או לא מסכים למשפט "אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה". תשובות: מסכים, לא מסכים, לא יודע.
עד שנקבל ממצא מרשיע שמתבסס על שאלות כאלה, אני לפחות אמשיך להניח שגם מצביעי הקואליציה רוצים ישראל דמוקרטית.