הנה כותרת: "רוב הציבור סבור שבנימין נתניהו צריך להתפטר, ושיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי". הנה כותרת חלופית: "רוב הציבור סבור שנתניהו לא צריך להתפטר, ולא מעוניין בבחירות בקרוב". איזו מאלה נכונה? שתיהן נכונות. הכותרת הראשונה מופיעה כסיכום בסקר של מרכז אקורד על "עמדות הציבור לגבי הזירה הפוליטית, מחאה וביקורת ציבורית על הממשלה, המלחמה והמצב הביטחוני". הכותרת השנייה יכלה להופיע אבל לא מופיעה. למה לא? כי עורכי המחקר בחרו להבליט נתונים מסוימים ולהצניע אחרים. לא שבחרו לשנות נתונים, או לסלף חלילה. הכל מוצג. הכל נתון לפרשנות. מה זה אומר שרוב הציבור אומר שנתניהו צריך להתפטר? זה אומר 43% שאומרים שהוא צריך להתפטר עכשיו, ועוד 28% שאומרים שהוא צריך להתפטר לאחר סוף המלחמה. כלומר, כרגע הוא לא צריך להתפטר. מה שמאפשר כותרת חלופית: נתניהו לא צריך להתפטר. צירוף של 29% שאומרים שהוא בכלל לא צריך להתפטר, ועוד 28% שאומרים שהוא לא צריך להתפטר עכשיו (מול 43% שאומרים כן עכשיו). והחלק השני של הכותרת והכותרת החלופית עשוי באותה צורה. עורכי המחקר בחרו להדגיש "שיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי". הכותרת החלופית מדגישה שאין לקיים בחירות בזמן הקרוב. הפער נמצא בדיוק באותה נקודה: הרבה מאוד ישראלית מבקשים לדחות את ההתפטרות ואת הבחירות ל"אחרי סיום המלחמה". כמובן, איש אינו יודע מתי יבוא סיום המלחמה, ואיך בכלל נדע שבא סיום המלחמה. לכן, לטעמי, הכותרת הנכונה יותר היא זו שנוגעת לעכשיו. אבל זו גם הכותרת המעניינת פחות. אולי בגלל זה עורכי המחקר בחרו להבליט את מה שבחרו. ואולי לא בגלל מה שמעניין, אלא בגלל מה שמתאים יותר אידיאולוגית. מרכז אקורד הוא מקום רציני עם חוקרים רציניים, אבל הוא גם מקום שיש לו סדר יום אידיאולוגי בעל אופי די מובהק. מה שמחייב אותו בזהירות - ואותנו כקוראי המחקרים שלו בזהירות מקבילה. ננסה זהירות כזאת מול הממצא המרעיש ביותר של המחקר, לפחות לטעמי. הכותרת אומרת ש"55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית שהם מסכימים עם דעותיה על פני ממשלה דמוקרטית שהם אינם מסכימים עם מעשיה ודעותיה". אני מודה שבקריאה ראשונה הייתי צריך לקרוא את הכותרת פעמיים כדי להיות בטוח שאני מבין מה כתוב מה. זו כותרת קצת מבלבלת, שנשענת על שאלה קצת מבלבלת. למה מבלבלת? כי היא מחייבת התייחסות לשני מרכיבים הפוכים - בשני חלקי המשפט שצריך להסכים או לא להסכים איתו. "אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה". כאמור, הממצא המרעיש הוא שרוב מצביעי הקואליציה (בסקר: 428 משיבים) מעדיפים את הממשלה הלא דמוקרטית. למעשה, מוכנים לוותר על מדינה דמוקרטית. אם זה נכון - זה באמת מרעיש. אבל האם זה נכון? נעזוב רגע את השאלה של מרכז אקורד וננסה שאלה אחרת. בנוסח פשוט הרבה יותר. האם מצביעי הקואליציה רוצים מדינה דמוקרטית? זו שאלה שנשאלת בסקרים לא פעם. נשאלת באופן ישיר. הנה, לדוגמה, סקר של המכון למדיניות העם היהודי ממרס 2023. שאלנו: עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית? התשובה של הימין: 73% "חשוב מאוד", 21% "חשוב". שאלנו את אותה שאלה בסקרי התחקיר לקראת כתיבת הספר "היום השמיני" מאת מיכה גודמן. סקר שנערך על-ידי המדד מצא 73% בימין שאומרים שחשובה להם "מאוד" מדינה דמוקרטית. אותו סקר שערך ד"ר מנחם לזר מצא נתון כמעט זהה: 72%. ניתוח שערכנו במדד ב-2024 של תומכי ליכוד בלבד (מי שגם היום אומרים שיצביעו ליכוד) מצא ש-67% מהם אומרים ש"חשוב לי מאוד שישראל תהיה מדינה דמוקרטית". צריך לקוות שכל הסקרים האלה, ואפשר להראות עוד ממצאים דומים, שכנעו אתכם בדבר אחד: כאשר שואלים את הישראלים, כולל מצביעי הקואליציה, האם הם רוצים שבישראל תשרור דמוקרטיה, התשובה שלהם חד-משמעית. לרובם הגדול חשוב מאוד שישראל תהיה דמוקרטיה. תשובה משעממת כמובן, ודי מובנת מאליה. כמובן, התשובה מתחילה להסתבך כאשר שואלים מהי דמוקרטיה, וברור שפרשנות מצביעי הקואליציה למושג הזה שונה מפרשנות מצביעי הקואליציה. אלה - קואליציה - שמים דגש חזק יותר על בחירת הרוב. אלה - אופוזיציה - שמים דגש חזק יותר על זכויות אדם והתחשבות במיעוט.