1.
מצב הקואליציה לא במיוחד מעניין: יש לה מספיק אצבעות כדי להחזיק מעמד, גם אם איתמר בן-גביר ימשיך לעשות תעלולים.
מצב הקואליציה מעניין מאוד: כל עוד אין לקואליציה סיכוי לנצח בבחירות, וכל עוד לרוב המפלגות בקואליציה יש יותר מה להפסיד מאשר מה להרוויח מבחירות, יש לה דבק חזק.
מצב האופוזיציה לא במיוחד מעניין: המפלגות שמשחקות כרגע על המגרש לא יהיו המפלגות שישחקו בבחירות. כמעט בכל סקר העובדה הזאת מתבטאת בתוספת מפלגה "של נפתלי בנט". אבל זה כנראה לא יהיה השינוי היחיד. כך שחלוקת המנדטים המתוארת כעת בסקרים לא תישאר על-כנה.
מצב האופוזיציה מעניין מאוד: כל עוד לא צומח מתוכה מנהיג לאומי מוביל, כל עוד לא צומחת מתוכה מפלגה שתוכל להתמודד על השלטון, יהיה לה קושי לייצר אנרגיה מספקת של דחיפה לבחירות.
2.
מצב הקואליציה לא במיוחד מעניין: מאז אוקטובר 2023 ממוצע הסקרים לא מקרב אותה ל-60 מושבים בכנסת. יש מגמת עלייה בקו הנתונים. מצב הקואליציה משתפר מעט. אבל רק מעט. לא קרוב ל-60. לא קרוב למעל 60. וזה אפילו כאשר כוללים בחישוב הממוצע את הסקר היוצא-דופן של ערוץ 14, שהוא היחיד שבו הקואליציה לפעמים זוכה לרוב. פרופ׳ עירן הלפרין ממרכז אקורד אמר את זה לאחרונה בצורה קצת מוגזמת. יכול להיות שמוטב להיות קצת יותר זהירים ממנו, אבל בסך-הכל מה שאמר נכון. "הסקרים כבר חודשים ממש יציבים. הקואליציה, שבכנסת מחזיקה 67-68 מנדטים, מקבלת מהציבור כ-50 מנדטים בממוצע, והאופוזיציה כ-70 מנדטים. כפסיכולוג פוליטי, זו רעידת אדמה. יש פער גדול בין האופן שבו אנשים מדברים, הסנטימנט הציבורי לגבי הדומיננטיות של נתניהו או הימין, לעומת מה שרואים בסקרים". איפה הגזים? זה לא 50, זה מעל 50. וזה לא 70, זה מתחת ל-70. בוודאי שלא 70 אם לוקחים בחשבון שהערבים לא בדיוק שייכים לאופוזיציה שאפשר להרכיב ממנה קואליציה חלופית.
3.
מילה על הערבים: כפי שאפשר לראות בגרף, שמתייחס לתוצאות מאוגוסט 2024 (קצת יותר מחמישים סקרים, מהזמן שבו חל מפנה במלחמה), מנעד התוצאות של 3 המפלגות הערביות מגוחך בקביעות שלו. כמעט בכל סקר, יש לחדש 5 ויש לרעם 5, וזהו. אפשר להניח שזו תוצאה של קיבעון של המצביעים הערבים. אפשר להניח שזו תוצאה של סקירה לא מספקת. בכנסות של העשורים האחרונים היו בכנסת בין 8 ל-15 ח"כים ערבים (מהמפלגות שנחשבות "ערביות"). ההיצמדות בסקרים ל-10 נראית, אם לומר זאת בנימוס, קצת חשודה.
ועוד מילה על הערבים: הסיכוי שתקום בישראל בשנים הקרובות קואליציה שקולות של מפלגה ערבית יהיו אלה שמחזיקות אותה מעל קו ה-60 מנדטים קטן מאוד. נכון שהפוליטיקאים הישראלים מגלים יכולת מופלגת למתוח את הסטנדרטים עד הקצה (ראש ממשלה עם 6 מנדטים, ראש ממשלה חלופי, ראש ממשלה שלא מתפטר אחרי מחדל קטסטרופלי, וכן הלאה), אבל קואליציה שנשענת על מפלגה ערבית במצב שבו ישראל נמצאת היום כנראה לא תתכן. זה אומר שהאופוזיציה צריכה לעלות מעל 60 בלי הערבים, או למצער למנוע 60 מהקואליציה, ואז להקים קואליציה עם לפחות חלק ממפלגות הקואליציה (מה שיחייב כמובן פשרות כואבות של כולם).