הרשו לי לדפדף בין דפי הזכרונות של העיר בורלי הילס, עיר קטנה בת פחות מ-40 אלף תושבים, למרגלות בדיוק אותו רכס הרים של שריפת הענק מערבה מכאן. משך עשרות שנים העיר מתכוננת - בין שאר איומים - לסופת אש שתגיע בפתאומיות מעבר להרים, דרך הקניונים, ותפלוש לעיר במהירות ובעוצמה גבוהה. הנחת היסוד היא שזה עלול לקרות ושזה יתפוס אותנו לא מוכנים (מבחינת הגודל והעוצמה). קו ההגנה הראשון הוא פיקוח על גיזום עצים וגידול יתר של צמחיה, דבר הנעשה בשגרה. קו ההגנה השני הוא שדרות סנסט הרחבות, החוצות את העיר בין חלק האחוזות (יותר על ההרים) לבין החלק השטוח (של הבתים המפוארים ורחבי הידים). הנחת היסוד היא שסביר מאוד שהאש תצליח לדלג, לקפוץ מעל השדרה, ולהתפשט כלפי מטה, ביחוד עם תהינה רוחות עזות. כאן יש בעיה חמורה. אם שווי הבתים מעל (מצפון) סנסט היה בשעתו בסביבות העשרה מיליונים וצפונה, הרי בשנים האחרונות הצפון הלך לאיבוד ובתים נמכרו בעשרות מיליוני דולרים (גם 75 מיליון דולק וגם מעל מאה מיליון דולר). הבתים בין סנסט לשדרות סנטה מוניקה (הרחוב הבא שאמור לשמש בתור מרווח ביטחון) עלו פעם בין שלושה לחמישה מיליון דולר, אך בימינו המשוגעים שוויים בסביבות העשרה. והאנשים הגרים ברצועה זו - רובם יהודים ודמוקרטים - דורשים הכל. עליהם חייבים להגן. את הכל מותר לעשות, אך לא בחלקת האלוהים הפרטית שלהם. כך שאם תהיה סופת אש נוראה, היא חייבת לדלג עליהם ויהי מה - כך בציווי בל יעבור. מה יקרה בכל זאת, כשמשאבי מחלקת מכבי האש מצומצמים ביותר, הן מבחינת הציוד והן מבחינת כוח האדם (ונזכור שאיש מלוחמי - ולוחמות - האש לא גר בעיר עצמה)? עזרה הדדית? זו אפשרית רק אם מכבי אש במקומות אחרים לא עסוקים בו-זמנית במלחמה נואשת לכבות את השריפות בתחומם. מה עושים אם אין מספיק מים לכבות את אותה שריפה שחמקה לה בין הקניונים והתנפלה בפתאומיות ובעוצמה אדירה על העיר? זו "עיר העצים, ארה"ב" כך בין חומרי השיווק של העיר. יש המון חומר גלם לאש להתפשט, למרות שהכל מטופח, מצוחצח, ירוק ויפה. בבורלי הילס בארות מים כמו גם מפעל לטיהור מים (שאינו פעיל). לעיר שני מאגרי מים תת-קרקעיים - אחד עם סכר, ממש באמצע ההר (באחוזת גרייסטון), והשני על שדרות סנסט פינת רקספורד. שני מקומות אלו הם באותו מאגר של "מענים לשעת חרום" נגד התקפות אפשריות או ארועים קטסטרופליים (לדוגמה, סדקים עד כדי התבקעות הסכר של מאגר המים הראשי כתוצאה מרעידת אדמה מסיבית). ייתכן שהם לא יהיו נגישים. אז מה עושים? ברצועה של שלושת הרחובות בין שדרות סנסט לסנטה מוניקה לכל בית כמעט יש בריכה. וכך מכבי האש של העיר מתאמנים מזה עשורים שבשעת הצורך ייתכן יהיה להשתמש במי הבריכות כדי להלחם בסערת אש כשתפרוץ. עד כאן הכל ידוע, הכל כתוב, העיר מוכנה ומתכוננת בשגרה לאירוע קטסטרופלי כזה. מכבי האש של העיר מתוקצבים בצורה נדיבה ביותר (כך גם המשטרה) - עמוד תווך של העיר. והנה פרצה לה שריפת ענק בדיוק לפי התרחיש של בורלי הילס. העיר נטלה חלק בעזרה הדדית, תוך כדי כך שהיא נוקטת את כל הצעדים הנדרשים כדי להיות מוכנים אם אחת השריפות תתקדם לעבר גבולות העיר. למזלנו, שריפת פסיפיק פליסיידס לא עברה את ה-405 מזרחה, והשריפות שהתחילו ברניון קניון ומעל סנסט פלאזה ואף התקדמו לסנסט ודוהיני (קצת הלאה משם מעברים מותאמים להפליא לסערת אש, סופת בזק) היו קטנות מספיק ועלה בידי כוחות הכיבוי להלחם בהן ולהכניען. כך נשארה העיר בורלי הילס עם תוכנית מגירה שלא הועמדה במבחן המציאות. אם למדנו דבר מהשריפות שכן קרו הוא שגם עם כל המוכנות והאמצעים, לא ניתן להגן ב-100% על אזור מסוים. השאלה היא איך מתארגנים, כמה מהר ומה עושים. לדוגמה, אחרי רעידת אדמה מסיבית, האם התושבים הוכנו מבעוד מועד להתמודד עם כל מה שיקרה משך לפחות שלושה ימים? האם יש מחסנים לשעת חירום (ובהם, בין השאר, שקים לגופות)? חיפוש אחר אשמים, בעוד השריפות עדיין לא הוכנעו לחלוטין, אינו פרודוקטיבי. הבעיה היא הן בגישה והן בתרבות, ואלו לא ישתנו. לא כל זמן שהדמוקרטים בשלטון. אסיים בדוגמה הממחישה זאת: למרות שכולנו יודעים שלוס אנג׳לס היא אזור מדברי ואין לנו מקורות מים משלנו, אנחנו לא מקפידים לחסוך במים. אם מישהו לא ידע, הרי שהימים האחרונים לימדו אותו שאחת הבעיות בלחימה באש המתפשטת הייתה מחסור אקוטי במים. מה עושים ביום ראשון? יש כאלו המביאים בגדים ואוכל ודברים אחרים לאלו שאיבדו את בתיהם. יש שמארחים אותם. יש שבאים לעודד את כוחות ההצלה (ולהביא להם אוכל ולהודות להם). ויש הממשיכים לנקות את המדרכות לפני בתיהם במי שתיה. המצחיק היה שעצרתי לשאול בחור שנהנה מאוד לשחק במים אם הוא שמע על השריפות ושיש מחסור במים. לרגע הרמתי את מבטי וראיתי את שם החברה מפאר את הכניסה לבנין: "שריפה פראית."