כיצד עסקה? מדוע מענים את המשפחות והציבור בתקוות שווא? ננקה לרגע את הדיון מעוצמת הרגשות, וננתח את המצב - חמאס מביט על רצועת עזה החרבה ועל רשימת מֵתָיו המתארכת ומבין שהחטופים הם הקלף היחיד שנותר לו. זו תעודת ביטוח החיים שלו והערובה לפרסומו במרכז חדשות העולם. הישארות החטופים בידיו היא גם הנקמה הגדולה של הנאצים החדשים בנו. כך יעודדו בתוכנו את הקיטוב, ההפגנות וההאשמות הנוראיות כאילו מישהו בישראל אינו מעוניין בשחרור החטופים. לתפיסת חמאס, זה מה שיאפשר את ניצחונו, אז מדוע שישחרר אותם?
התנאי הראשון של חמאס - תנאי שלא השתנה - לשחרור חלק מהחטופים (רק חלק. תמיד יישארו כמה ליתר ביטחון, בטענה שאינו יודע היכן הם וכדי להמשיך בעינוי החברה הישראלית), הוא כניעה מלאה של ישראל: נסיגה חלוטה מרצועת עזה כולל מרצועת החיץ ("הפרימטר"); ערבויות בינלאומיות שלא נחדש את המלחמה, גם אם נראה התעצמות צבאית או חפירת מנהרות; וכמובן, שיקום כולל של החורבן כולל קיני הטרור הרבים שהפצצנו, וחזרת מאות אלפים, אולי מיליון עקורים, לצפון הרצועה. המערב בעיוורונו יתנדב לתרום מיליארדים רבים להקמתה מחדש של ממלכת הרשע על גבולנו הדרומי. וכל זה תחת התנאי העליון שאין בלתו: המשך שלטון חמאס ברצועה.
בד בבד נשחרר מהכלא המוני מחבלים שידיהם מלאו דמי אחינו ואחיותינו. רבים מהם יגיעו לשומרון וליהודה, ויעסקו בדבר היחיד שהם מכירים: רצח יהודים. הם ישאבו השראה מטבח שבעה באוקטובר ויתכננו אירועים דומים ביישובי קו התפר בלב הארץ. המחבלים המשוחררים שיגיעו לעזה, יעזרו בשיקומו הצבאי של חמאס, ומצרים הכושלת תהווה כר נוח להברחות אמצעי לחימה וציוד חפירה. המסר המהדהד, ששום לוליינות פרשנית לא תכסה, יהיה, שלא משנה עוצמת הרשע והפשע שיפעיל ארגון טרור, כל עוד ישכיל לחטוף ישראלים מובטח לו שינצח. במקרה כזה, אפשר להתחיל בספירה לאחור עד לטבח הבא.
בינתיים, בשנים שבהן יתכונן חמאס לפלישה, הוא ימרר את חיי היישובים הישראלים בדרום בטפטוף קבוע של רקטות ומרגמות. הוא יחנך את ילדיו, שהיהודים הם בני שטן ובני חזירים וקופים, שמצווה לרצוח, לאנוס, לכרות את ראשיהם ולשרוף חיים. אלה מבין העזתים שהיו ילדים בזמן ה"הינתקות" (שם מכובס לניתוק ישראל של אז מרעיון המלחמה הבלתי מתפשרת בטרור) הפנימו היטב את המסרים, וכשבגרו, עברו את הגדר בשבעה באוקטובר ויישמו את תורתם.
הוויכוח המדמם בציבור הישראלי יישאר בינינו בלבד; חמאס לא שותף לו. הוא לא סיפק אפילו רשימת חטופים, חיים ומתים. למה לו? היהודים ימשיכו לריב בתוכם ויעלו את המחיר. הדברים כאן אינם מבטאים סירוב עקרוני לעסקה, אלא נשענים על לקח ארוך שנים של תולדות העימות בינינו למבקשי נפשנו, של עסקות קודמות, של התוודעות לתרבות, לדת, לשיח המגוון, הכתוב והנאמר, של אויבינו.
משום כך, אומה חפצת חיים חייבת להילחם כדי לשחרר את חטופיה. הדרכים הדיפלומטיות נידונו לכישלון, ממש כמו המו"מ עם גרמניה הנאצית. חמאס לעולם ישאיר אצלו חטופים, וברגע שיוכל יבריחם מחוץ לרצועה. עוד מעט ייכנס נשיא חדש לבית הלבן שיוכל לסייע לנו לעמוד מול הלחץ הבינלאומי להכנסת סיוע הומניטרי לאויבינו ומחזיקי חטופינו. הסיוע שכן ייכנס לרצועה, יחולק רק בידי ישראל ולא יגיע לידי חמאס. כך נמנע ממנו לשלוט באוכלוסייה ולגייס מחבלים חדשים תמורת מזון למשפחותיהם.
צה"ל צריך לכתר את הרצועה עם אוגדות נוספות ולכבוש אותה לגמרי, תוך שהוא סורק מטר אחר מטר את האזור, מחסל את שאריות המחבלים ולבסוף מוצא את חטופינו. עוז לתמורה בטרם פורענות.