בספר ההיסטוריה הועלם מידע מזעזע. בשנות הארבעים נרצחו שני יהודים על-ידי אחיהם היהודים. שני אנשי אצ"ל צעירים נרצחו על-ידי "ההגנה". ידידיה סגל בחיפה ואליהו שלומי דיינס בהרצליה, נרצחו על-ידי קין על לא עוול בכפם. וכחטא על פשע, הרציחות הוסתרו. ועד היום אתר "יזכור" הרשמי של משרד הביטחון מסתיר עד מסלף את האמת המרה, פוגע בזכרם ומונע הצגת האמת ההיסטורית, וכתוצאה מכך גם מונע תהליך נכון ובריא: חשיפת האמת, בקשת סליחה, סליחת המשפחות ויוצאי האצ"ל, ואז פיוס. פיוס שלא מגיע אחרי עשרות שנים בגלל ההסתרה והעיוות. לכן נדרש תיקון מיידי של משרד הביטחון ולכן פניתי עכשיו לשר הביטחון ישראל כ"ץ כדי שיביא גם לתיקון הזה... באיחור היסטורי. אך כחובה בדרך לפיוס לאומי. עד היום אנחנו קוצרים את הסופה של שנאת אחים של שמאל-ימין משנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. כדי להפחית שנאת אחים, כדי להגיע לסליחה, לפיוס, היינו צריכים קודם כל להכיר את האמת ההיסטורית. היינו צריכים להכיר את השנאה התהומית, את הסגרת אחים בסזון, את רצח יהודים ב"אלטלנה", את רצח שני הצעירים הללו. כי רק אחרי חשיפת האמת, ההודאה ברצח, בקשת הסליחה, נוכל להגיע לפיוס. אך במקום זאת, עד היום משרד הביטחון מסתיר ומסלף את האמת המרה. מטשטש את הרציחות. מחפה על הממסד שרדף והתיר דם יהודי. תמונת המראה היא מעשי הרצח של אנשי ימין קיצוני את מפגין "שלום עכשיו" אמיל גרינצווייג וראש הממשלה יצחק רבין. שתי התנקשויות של יהודים ביהודים כן פורסמו וכן הוכרו וגונו מקיר לקיר. שני מעשי רצח של ימין קיצוני מוצגים על-ידי כולנו כמתועבים, פסולים. כשכולנו מאוחדים במטרה למנוע עוד מקרים של דין בהבל. וכשעשבים שוטים בימין יצאו בקונספירציות, הם זכו לגינוי ובצדק. כי אין תירוצים ואין הסברים ואין מקום לטשטוש ולהסתרה, כדי למנוע את הרצח הבא. השבוע לפני 77 שנים, נרצח ידידיה סגל. גופתו נמצאה אחרי שנחקר ועונה על-ידי "ההגנה". אולם ההגנה ניסתה להסתיר את האמת דרך הטלת גופתו ליד הכפר הערבי טירה ליד חיפה, בניסיון להביא לנקמה של אצ"ל בערביי הכפר. עלילה פושעת ומרושעת בפני עצמה, שכן אמורה הייתה להביא לנקמת יהודים בערבים. באתר הרשמי של משרד הביטחון מוצגת גם גרסת/בדיית "ההגנה" באופן שמשאיר את הרצח הנורא להשערות. השבוע, במלאת 77 להרצחו, הגיע הזמן שהאתר הרשמי של חלל צה"ל לא יכלול יותר את ההסתרה. הרצח הנורא הזה אמור להירשם בהיסטוריה שלנו. אמור לשמש תמרור אזהרה לכל ישראלי לבל ירים את ידו על אחיו. ומכאן עלינו לצעוד בעקבות אמו של ידידיה סגל שקראה אז למנוע מלחמת אחים בעקבות הרצח והעלילה. כדי להגיע לסליחה על הרצח, צריך להתחיל באמת. לגדוע את שאריות העלילה שנרקמה אז בניסיון טשטוש. או אז נוכל לשאת את הצוואה שהותירו האם וגם מנחם בגין אחרי הרג יהודים באלטלנה: "מלחמת אחים, לעולם לא". מקרה מזעזע שני שאני מתאר ב"בגינים" הוא הריגתו של לוחם אצ"ל הבית"רי אליהו שלומי דייכס. כמו שמופיע באתר של משרד הביטחון, אכן הייתה מתיחות בין סניפי ההגנה ובית"ר/אצ"ל בשרון בעקבות גניבות נשק הדדיות. באתר מופיע ש"נהרג אליהו בהתנגשות בין אנשי ה"הגנה" לבין אנשי בית"ר בהרצליה...". נהרג בהתנגשות ולא נהרג על-ידי פורעי "ההגנה" שפשטו באלימות על סניף בית"ר. אפילו ספר "תולדות ההגנה" עצמו מודה (בכרך שלישי, חלק ראשון עמ׳ 474): "...וכמאתיים איש מזויינים בידיות של טוריות ובדקרים יצאו אל מחנה פלוגת בית"ר... אנשי הפלוגה יצאו להתנגד בכוח לחיפוש ופרצה תגרה קשה. שבה היו פצועים רבים. בעיקר מבין אנשי האצ"ל. אחד מאנשי האצ"ל הפצועים אליהו שלומי מת לאחר מכן מפצעיו. עם בוא המשטרה למקום התפזרו אנשי ה"הגנה". בעקבות עדויותיהם של אנשי האצ"ל נאסר ישראל זבלודובסקי ועמו כמה אנשי ה"הגנה" שבמושבה כאחראים להתנגשות". הצדק ההיסטורי מחייב לומר אמת ולחנך דורות על הלקח לפיו אסור להגיע לשנאת אחים. זכרם של ידידיה ואליהו מחייב להכיר באמת ולחנך דורות למען לא יישפך דם יהודי על-ידי יהודים. אנו חייבים זאת לצעירים הפטריוטים האלו. חייבים למשפחותיהם. וחייבים כדי למנוע עוד מעשי קין. דמם של לוחמי עצמאות ישראל אליהו שלומי דייכס זצ"ל וידידיה סגל זצ"ל זועק. דמם דורש שכחיילי עצמאות ישראל הם ראויים לכך שנלמד מהאלימות והרצח בין יהודים. למען יראו וייראו. ומשרד הביטחון חייב מיד לתקן את הטשטוש באתר "יזכור" הרשמי. זו חובתו, ודאי לאור ההסתרה שלו בכל 77 שנות המדינה. זהו צעד ראשון להכרה, סליחה בדרך לפיוס לאומי.