האלוף גיורא איילנד, טוען שהמלחמה בעזה הייתה כישלון. זאת מפני שלא הצלחנו להביס את חמאס והוא יחזור לשלוט בעזה. ישראל ניהלה את המלחמה בצורה שגויה, היא הייתה צריכה להטיל מצור על עזה, דבר שהיה יוצר לחץ על חמאס, שהיה נאלץ לשחרר את החטופים.
איש לא נתן דעתו למה שגרם לחמאס לשחרר את החטופים הראשונים: לחץ שהופעל על האוכלוסייה ועל חמאס! לא הבסתו ולא מספר ההרוגים שלו, שהולכים וגדלים, יביאו לעסקה נוספת. היינו צריכים לומר לארה"ב בצורה פשוטה: לא נסיר את המצור מעזה, עד שחמאס לא ישחרר את החטופים. פשוט מאוד! ארה"ב לא תוכל לומר לנו לא ולהמשיך לטעון שהיא עושה את כל מה שאפשר כדי לשחרר את החטופים.
שנית, ישראל לא הציבה אלטרנטיבה לשלטון בעזה אחרי חמאס. מה שנשמע כמשהו חזוי, הוא דבר כל כך צפוי! זה חלק מהתנהלות הממשלה בכל עניין בחיינו. במלחמה בתאונות הדרכים אנו נוהגים באותה דרך. לא מקציבים כספים לעניין, אף שכל הרוג עולה למשק הון תועפות. שלא לדבר על הקנסות הכספיים הכבדים שיוטלו על עברייני התנועה.
זה חופף לחלוטין גם להתנהלות שלנו כלפי המשטרה, שכל תוספת תקציב לה תוסיף בריאות למשק, לתושבים ותביא לפריחה אנושית וכלכלית למדינה. לכאורה המוני חיילים נהרגים כדי שתושבי עוטף עזה והצפון יחזרו לבתיהם. אבל תושבי הדרום נתונים לסחיטה ואיומים, שהורסים את חייהם והממשלה מגלה אדישות לנושא ולא פועלת באגרסיביות הנדרשת.
בו בזמן שקנסות כבדים וחוקים מושתים על האזרחים, הממשלה בעצמה היא הפושעת הגדולה ביותר, המפרה את כל החוקים. היא לא פועלת לטובת האזרחים, אלא לטובת האינטרסים הפוליטיים הצרים שלה! המשרדים נמסרים לניהול אנשים פוליטיים לא ראויים, שמנהלים את המדינה בצורה קטסטרופלית. העירייה מטילה קנסות על ימין ועל שמאל, אבל לא מקפידה על הצבת שלטים ברחובות ומספרי בתים, מה שמכביד על התנהלות התושבים וגורם לנזק כללי.
עכשיו סוף-סוף יש תקווה לחטופים. רק בלחץ האמריקנים זה קרה. בדיוק כמו כשהיה פה סחר אכזרי בנשים, רק הלחץ של האמריקנים הניע את הממשלה לפעול למיגור התופעה. נתניהו לא פעל גם בעניין הפליטים, עד שלא פנו אליו גורמים פוליטיים והיה לחץ ציבורי! אבל אז כמובן הבעיה הייתה כבר קיימת ובגדול!
שום דבר לא עושים בלי לחץ ואינטרסים פוליטיים לטובת התושבים סתם כך. זה לא מעניין אף אחד.