אחד המאפיינים של דת זו הוא הסגידה הבלתי ביקורתית לכדור-הארץ וההתייחסות אליו כאל מושא הערצה אידיאלי, כמעט מטפיזי. לשיטתם של המאמינים, כדור-הארץ הוא מושלם וטוב, וכל שינוי במצבו, כמו למשל באקלים, מוכרח להיות תוצאה של התנהגותם הרעה של בני האדם. על כן לשיטתם אסור לאדם להתערב במהלכי הטבע או לשנותם. כך, מה שידעו האינדיאנים במשך מאות שנים - שכדי לרסן או למנוע את השריפות בקליפורניה, יש לברא כל שנה את הענפים והצמחים היבשים ביערותיה - נחשב על-ידי מאמיני דת כדור-הארץ לחילול הקודש. בהיותה טבעית, אש בעיניהם אינה יכולה להיות מסוכנת או מזיקה, ובכל מקרה, הנזק שהיא עלולה להסב ודאי אינו חמור מנזק שייגרם לדג נדיר כתוצאה מהטיית מים למאגר - שמימיו היו יכולים לשמש לכיבויה. אבל מה לעשות שכדור-הארץ הוא מאיים והפכפך, ואף היו בו עידני קרח בלתי נוחים וגם תקופות חמות ביותר. וייתכן מאוד שהקוסמוס עוד מכין לנו שינויים מפתיעים, שתאמינו או לא, ממש אינם תלויים במעשי האדם. על כל פנים, האמת על כדור-הארץ, שידועה לבני אדם מקדמת דנא, היא שהכדור היה ועודנו מקום מסוכן, ובכלל זה אותה פיסה שלו, קליפורניה, המועדת לשריפות רחבות היקף, שמכלות יערות ובתי מגורים והורגות אנשים ובעלי חיים. לכן, למניעה ולטיפול בשריפות, כדאי שיהיו מופקדים אנשים שיש להם מושג בנושאים אלה, ולאו-דווקא אותן שלוש נשים המופקדות עליהם היום. אך לא רק איתני הטבע מסוכנים לנו, אלא גם החי והצומח, שיכולים להיות ארסיים, טורפים, רעילים וגורמים למחלות. בנוסף, קיים איום תמידי של מחסור בתחומי המחיה ובמקורות המחייה, שהשגתם מחייבת מאבק. וזה מתנהל לא רק בין המינים השונים, אבל גם בין קבוצות מאותו מין, ובכלל זה בין קבוצות שונות של המין האנושי. אומנם המסגרות החברתיות המאורגנות של בני האדם הופכות את חיינו לנוחים יותר ומאפשרות לנו לשגשג, אבל הן בשום אופן אינן מבטלות את המאבק הבסיסי להישרדות. זאת המציאות. אולם מסתבר שההכרה בכך שהמציאות יכולה להיות קשה ושמאבק הקיום הוא במהותה אינה נחלתם של חלק מן המלומדים באוניברסיטאות, ושל אלה המצויים במקומות נבחרים שמגינים עליהם מפני המציאות. הללו משחקים פעמים רבות בנדמה לי, ממציאים עולמות משלהם ואוהבים להתמקד בבעיות האקלים. הם מאמינים שכל בני האדם דומים במחשבותיהם ובמאווייהם, ושאם רק נרצה בכך מספיק, לא יהיו בעולם מלחמות. על-פי השקפתם, האנושות עשוייה מקשה אחת, ושאם רק נתאמץ, נוכל להגיע עם כולה להסכמות שייתרו מאבקים וסכסוכים בין קבוצות ועמים. כך, הם מתעלמים לא רק מן הטבע הסובב אותנו, אלא גם מן הטבע האנושי התוקפני והאכזרי. הם רואים את עצמם מוסמכים לקבוע שאין כל משמעות לטריטוריה (במיוחד אם היא רחוקה 20 ק"מ מתל אביב) כפי שגם אין חשיבות לשליטה במשאבי טבע; שאפשר להמציא כללים יש-מאין שעל פיהם עלינו לפעול, במנותק מן החוקים שעל פיהם מתנהל העולם, כמו מינוי אנשים בלתי מוכשרים ובלתי מתאימים במסגרת "העדפה מתקנת". הם יוצרים יריבויות מלאכותיות בין "מדכאים" ל"מדוכאים", עניים לעשירים, גברים לנשים, דתיים לחילוניים, אשכנזים לספרדים, בהתעלמותם מן הסכנה האורבת ליהודים כמעט בכל מקום בעולם ובמיוחד בשכונה שלנו, ומבטלים את חשיבות הכוח הצבאי כערובה לביטחון המדינה של העם היהודי. והם עוד חושבים שיש בכל אלה איזו חוכמה יתרה. לא, אין בזה שום חוכמה, אלא הסחה של דעתנו מן הדברים החשובים ביותר שבהם מותנה קיומנו. הסחת הדעת שלהם מתאפיינת בליקוי חמור בבוחן המציאות. כמו שרבים מחסידי ה"ווק" בקליפורניה, שבחירה ב"גיוון והכלה", במקום בכישורים, השכלה, התאמה וסתם בשכל ישר, אינם מועילים לפתור בעיות אמיתיות בעולם האמיתי, וכמו שכיפה אדומה כבר מבינה שיש להתייחס במלוא הרצינות לזאב, יש לקוות שגם אצלנו יתעוררו יותר ויותר אנשים ממקסם השווא הן של דת כדור-הארץ והן של האוניברסליות ה"ווקית", וינחתו אל קרקע המציאות.