במסכת סנהדרין פרק ד' משנה ה' אנחנו קוראים: "...לפיכך נברא אדם יחידי בעולם. ללמד ש
כל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא". מסכת סנהדרין אומרת לנו במפורש, שכל אדם שאיבדנו במלחמה, שהיה צורך לסיימה כבר לפני שנה, איבדנו למעשה עולם ומלואו.
בהמשך אנחנו קוראים במסכת סנהדרין: "וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם ומלואו" מסכת סנהדרין אומרת לנו במפורש, שגם אם נצליח להציל אדם אחד שנחטף ונמצא היום בידיו הגרומות של המוות בשבי החמאס בעזה, אנחנו ניתן בנשמתנו את הקיום לעולם ומלואו. להוציא אדם אחד ממנהרות האופל בעזה לאור השמש זה לקיים עולם ומלואו.
בוויכוח הסוער שפוקד את החברה הישראלית, אם יש לתמוך בעסקה או להתנגד לה - התרגשתי לשמוע מפי אב, שבנו הנמק במנהרות של עזה תחתית, האומר לי את המובאה ממסכת סנהדרין: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם ומלואו".
אני נושא איתי את ההתרגשות, ששוטפת אותי משיחה עם אב, שבנו אינו כלול ברשימה של החטופים המשתחררים, כי בנו נרצח בעזה על-ידי אנשי החמאס הנתעבים. האב משכתב את האמירה ממסכת סנהדרין בתובנות שלו ובמלים שלו: "אני תומך בעסקה, גם אם בעסקה זו נצליח להציל רק בת אחת או בן אחד מהגיהינום שטרף את השמש" והוסיף: "אני מברך את בנימין נתניהו, שמבצע את העסקה. כיום אינני מבקש לעשות חשבונות עם ראש הממשלה, שיכול היה כבר בחודש מאי להוציא לדרך בדיוק אותו הסכם. כיום אני התומך הנלהב בכל ליבי במהלך שמוביל ראש הממשלה גם אם יציל אפילו אדם אחד". הבאתי דבריו של אב שכול, ואני מכבד את בקשתו לא לציין את שמו. אודה, שאני דמעתי במהלך השיחה והבחנתי בעיניים הדמועות של כמעט כל החבורה הקטנה שהייתה שותפה לשיחה.