ישראל חצויה בעניין עסקת החטופים. "פדיון שבויים קודם לכל!" אומרת המחצית שבעד, "היעדר עסקה יחרוץ את גורלם למוות בטוח". "ביטחון ישראל קודם לכל!" אומרת המחצית השנייה, "שחרור החטופים יעלה בחייהם של אלפי ישראלים. 82% ממשוחררי עסקת שליט חזרו לטרור, ושחרור החייל האחד עלה בחייהם של 700 ישראלים - שחרור סינוואר לבדו הוביל לטבח של 7 באוקטובר - מי יודע כמה אלפי ישראלים עוד ישלמו בחייהם על שחרור אלפי סינווארים?!"
אין חולק שהדילמה קורעת לב וקשה מנשוא. אבל יש פתרון פשוט, בשניים-שלושה שלבים, שיאפשר לא רק את שחרור כל החטופים מעזה מבלי לשחרר בתמורה אפילו מחבל אחד, אלא גם יבטיח ש"עסקת החטופים" תהיה עסקת החטופים האחרונה:
שלב א': עסקת החטופים מתבצעת כמות שהוחלט עליה בקטר, לטוב ולרע, עד למיצויה הסופי עם שחרור כל החטופים.
שלב ב': מעצר מחדש, בלילה אחד, של כל המחבלים ששוחררו בשטח ישראל, והשמתם חזרה בבתי הסוהר.
החמאס בתגובה: היהוד בוגדים! אי-אפשר לתת אמון בציונים! לעולם לא נעשה יותר עסקות עם האויב הציוני!
ישראל בתגובה: סחיטה באיומים איננה קבילה אפילו בהאג! לעולם לא נהיה מחויבים להסכם שנכפה עם אקדח לרקה! וחוץ מזה, תכף נבטיח שלא יהיה יותר חמאס ממילא.
שלב ג' (אופציונלי - מומלץ ליישום מיידי בהמשך לתגובת ישראל): גזר דין מוות לכל העוסקים בטרור (על כל צורותיו, מהסתה ומימון ועד לסיוע וביצוע).
תוצאה: כל החטופים החיים בבית, כל המחבלים המשוחררים בכלא, סוף לחטיפות מיקוח (הרי לרצוח הם ימשיכו ככל יכולתם, ללא קשר), ורצועת עזה ללא חטופים חשופה למלחמת חורמה ללא סייגים.