לקראת פקיעתה של הפסקת האש הפורמלית בין צה"ל לבין חיזבאללה שהוכרזה ב-27 בנובמבר 2024, רבות התהיות באשר למהלכי ההמשך בשטח דרום לבנון, בהינתן העובדה שצבא לבנון מתמהמה במשימת ההשתלטות על השטח שמדרום לנהר הליטני. ישראל כבר הבהירה כי לא תסיג את כוחותיה מדרום לבנון כל עוד נותרו מאחזים של חיזבאללה בשטח; לפיכך קיימת סבירות להסכמה של הצדדים המעורבים להארכה מסוימת של תקופת הפסקת האש, מעבר ל-60 הימים.
העדר מוטיבציה לחידוש האש
כך או אחרת, נראה, לפחות לכאורה, כי המוטיבציה של חיזבאללה לחידוש מעשי האיבה נגד ישראל בעיתוי הנוכחי אינה גבוהה, גם בהינתן חשבון הנפש שבו נתון הארגון לנוכח תבוסתו במערכה שיזם כבר ב-8 באוקטובר 2023, כאקט של סולידריות עם מתקפת "מבול אל-אקצה" של החמאס ובניסיון לממש את הרעיון של "איחוד הזירות" בלחימה מול ישראל.
הארגון השיעי מנסה אומנם לשדר בפן התעמולתי דימוי של ניצחון מפואר, אולם מעשית במבחן המציאות, כאשר מנהיגו המיתולוגי חסן נסראללה חוסל על-ידי ישראל לצד חלק הארי של שדרת הפיקוד של הארגון, וכ-2,500 מפעילי השטח שלו נהרגו, הרי שההתרברבות בהבסת "האויב הציוני" היא סוג של פסאדה לצרכי פנים, ותו לא.
הפנמת הפגיעה הדרמטית בכוחו של חיזבאללה
מעבר לכך, חיזבאללה מפנים כי הארסנל המרשים של אמצעי הלחימה שהיה בידיו, הן בפן ההגנתי והן בממד ההתקפי נשחק באופן מהותי, בדגש לפגיעה האנושה בסדר הכוחות ובמערך של הטילים הבליסטיים לטווח בינוני וארוך, שטופח ותוחזק על-ידי משמרות המהפכה של אירן, גם כסוג של נשק הרתעה, או לחלופין כחזית קדמית אירנית לקיום יכולת של "מכה שנייה" נגד ישראל.
אולם במישור התודעתי ניתן לתייג את המבצע המודיעיני הישראלי המזהיר מה-17 בספטמבר 2024 של פיצוץ בו-זמני של אלפי זימוניות ששימשו את דרגי המטה והשטח של חיזבאללה, כראשית ערעור מעמדו של הארגון כגורם צבאי שעל פיו יישק דבר בלבנון. בהשאלה מגורלו של המן הרשע לאחר שהושפל בפני מרדכי היהודי, ובאווירת פורים שבפתח, "...אשר החלות לנפל לפניו לא-תוכל לו כי-נפול תפול לפניו" (מגילת אסתר פרק ו' פסוק י"ג)...
התמוטטות "ציר הרשע השיעי"
זאת אף זאת, ברי כי המכה הקשה ביותר שספג חיזבאללה עד כה הייתה נפילתו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2024. במשך שנים ארוכות מילא המשטר הסורי תפקיד מרכזי בשימור "ציר הרשע השיעי" הן בממד הלוגיסטי והן בממד האידיאולוגי, בדגש לטיפוח ארגון חיזבאללה כזרוע הפעילה נגד ישראל. לא פחות מכך, הפגיעה הדרמטית שהסבה ישראל לאירן בתקיפת הגומלין שכוונה נגד מערכי ההגנה האווירית שלה, לצד שיתוק מתקנים אסטרטגיים נוספים ב-26 באוקטובר 2024, שימשו מאיץ דרמטי בערעור האחיזה והאספירציות האזוריות של טהרן, בדגש ללבנון.
אגב כך ציינו מקורות לבנוניים כי קשרי בשאר אסד עם חיזבאללה ואף עם האירנים הצטננו עוד טרם 7 באוקטובר 2023, כאשר הנשיא אסד היה מעוניין לצמצם את מרחב הפעולה של האירנים בשטח סוריה, כמו גם להגביל את פעילות חיזבאללה בארצו. ייתכן שבנקודת זמן זו החל לתקתק שעון העצר בדרך להתפוררות "ציר הרשע" הסוני. אין לשלול גם את האפשרות לפיה מעורבות ישראלית חשאית מול בשאר אסד באמצעות ערוץ קשר אינטרנטי, אשר דבר קיומו פורסם לאחרונה, היוותה פקטור נוכח בהאצת תהליך התערערות לכידותו של "ציר הרשע" השיעי.
חשבון הנפש של הארגון
מהו אם כן חשבון הנפש של חיזבאללה בשעה כה קשה לארגון? אין המדובר בכינונה של ועדת חקירה כמובן. נראה כי בראש וראשונה יידרש הארגון לנתח את הסיבות לתוצאות הרות האסון מבחינתו של המלחמה, לתת את הדעת לפרצות האבטחה שאפשרו חדירה ישראלית עמוקה למסגרות הארגון, ולעיצוב מחודש של הגישה האסטרטגית כלפי המשך העימות מול ישראל. הדילמות בהקשר אחרון זה נוגעות הן באשר להיבט שיקום הכוח הצבאי והכשרת קאדרים חדשים של לוחמים, והן בכל הקשור לצורך בשיקום המרחב האזרחי בדרום לבנון שבו רוב שיעי מסורתי.
תובנות של הארגון וחיפוש דרך
לצד זאת, נראה כי צמרת הארגון אינה יכולה להתעלם מהלכי רוח גוברים בחיזבאללה המשדרים מסרי תמיכה בעיצוב אסטרטגיה המחייבת את הדגשת הזהות הלבנונית של התנועה. גישה כזו אם תאומץ, עשויה להיות מתורגמת לצמצום התלות המסורתית של הארגון באירן ולהשתלבות מעשית ומהותית יותר בפוליטיקה הפנים-הלבנונית.
מבחינת העיתוי, אין ספק כי בחירתו של ג'וזף עאון לנשיא, לאחר ריק שלטוני ממושך, והצבתו של נוואף סלאם כמועמד מוביל למשרת ראש ממשלת לבנון, מעצימות את מכלול האילוצים המשפיעים על עיצוב דרכו של חיזבאללה במדינה, זאת לצד חידוד סטירת הלחי המצלצלת הטמונה בהתפתחות זו עבור אירן.
שעת כושר לציר הסוני המתון
חולשתה הנוכחית של אירן במערכת המזרח תיכונית עם התערערות "ציר הרשע השיעי", מניחה תשתית נוחה לדרבונו של הציר הסוני הפרגמטי בהובלת סעודיה, כאשר לבנון עשויה להיות מקרה המבחן הראשון להמחשת השינוי הגיאו-אסטרטגי במרחב זה.
הגם שמוקדם להספיד את חיזבאללה כארגון תת-מדינתי משפיע בלבנון, נראה כי יומרותיו של הנשיא הנבחר עאון לממש את הסיסמה "צבא אחד למדינה אחת", ובמשתמע, פירוק ארגון חיזבאללה מנשקו בתמיכה בינלאומית, יתנו אותותיהם באופן סובסטנטיבי על מגמת פניו של הארגון. כבר עתה ניתן להעריך בזהירות, כי מה שהיה שוב לא יהיה.
אילוצים משפיעים על מגמות חיזבאללה
המעורבות המעצמתית, בדגש לתפקידה המוביל של ארה''ב בעיצוב פניה של לבנון המתחדשת, תשמש קרוב לוודאי כחסם בפני האגף הרדיקאלי של חיזבאללה, שלא זנח את תקוותו לבסס מחדש את כוחו הצבאי ואת ההשפעה האירנית בלבנון.
מכל מקום, בנקודת הזמן הנוכחית, הסבירות לחידוש האש מול ישראל ביוזמת חיזבאללה, נראית מוגבלת עד בלתי סבירה. אם תרחיש אופטימי זה נשען על אדנים איתנים, הרי שזהו ללא ספק ביטוי מוחשי למכה שהנחית צה''ל על ארגון חיזבאללה, שנחשב עד זה לא מכבר לצבא הטרור החזק בעולם.